אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עב · כא

כ

והנה בנדר בחלום אם נדון אותו לנדר עדיין י"ל שספק הוא שמא הוא מחלומות שע"י שד הבלתי צודקים כמש"ל. אך מ"מ יש להחמיר מדרבנן כמש"ל. אכן בלא"ה יפה הקשה הרא"ש בתשובה דהא אף בהקיץ בעינן פיו ולבו שוים ומכ"ש בחלום דוודאי לאו כלום היא וגרע מנדרי אונסין. וצריכים אנו להבין באמת דעת הגאונים והרשב"א בזה. והח"ס סי' רכ"ב כתב הטעם דמסתמא הרהר בלבו כן ביום. ובדבר מצוה הוי קבלה בלב כנדר ולזה חוששין להצריכו התרה. ואם כי הסברא נכונה מאוד. אבל אין זה כוונת הרשב"א והגאונים לענ"ד דהא הרשב"א דמייתי הב"י סי' ר"י איירי להדיא בנדר בדבר הרשות ע"ש ובדבר הרשות לא שייך לומר דקבלה בלב כנדר. וזה וודאי א"ל דחיישינן שהוציא ביום מפיו וגם דא"כ למה הצריכו הגאונים עשרה להתירו. תסגי לה בשלשה:

ונראה שעיקר החשש הוא שהדירוהו מן השמים וכ"כ הרדב"ז ח"ד סי' צ"ט. ונראה דהוי כמו בקבלת התורה שקבלו בשבועה עליהם ועל בניהם. ונתקשו בזה דאיך אפשר להשביע הנולדים אח"כ וכן קיי"ל ביו"ד סי' רכ"ח דא"א לאסור בשבועה רק בחרם ונידוי ע"ש סל"ה. ובמדרש תנחומא נתבאר תירוץ לזה דהנשמות היו שם בהר סיני וכן איתא בש"ס שבת קמ"ט ע"ב שנפשות הגרים עמדו על הר סיני ופסקו זוהמתן ע"ש. ובדרושי בארתי בזה הא דאיתא בריש ע"ז כלום כפית עלינו הר כגיגית א"ל ז' מצות שקבלתם היכן קיימתם וכו'. ועדיין קשה ל"ל כפה עליהם הר כגיגית אולי היו מקבלים מ"מ. וגם כבר אמרו על ישראל הללו עוע"ז והללו עוע"ז במצרים. וגם ענין הגרים והכופרים. ובארתי דבאמת היכן מצינו שהיה הקב"ה עם התורה אצל האומות שיקבלוה. ונראה שנשאלו נשמות האומות בעולם העליון אם מקבלים על עצמם התורה לשמרה כשירדו לעוה"ז לתוך הגוף ולא קבלוה. ולזה לא כפה עליהם ההר כי קבלה באונס אינה קבלה. אבל נשמות ישראל כולם נתרצו כי צור חוצבו הוא אאע"ה. ורק בנ"י שבדור ההוא נשמותיהם נתרצו והגופות לא נתרצו. ולזה כפו ההר עליהם. וכמ"ש הרמב"ם בהא דכופין עד שיאמר רוצה אני בגט שהנפש רוצה לשמוע דברי חכמים. וכשכופין הגוף ביסורין כבר הכל ברצון גמור. ולזה יש נשמות מישראל שלא נתרצו באותו מעמד והם עתה הכופרים ויוצאים מן הכלל לגמרי. ויש נשמות מאו"ה שנתרצו אז. והם עתה המתגיירים ואכמ"ל בזה. עכ"פ לזה הועילה השבועה לדורות לפי שנפשותיהם קבלו עליהם. וע' עקידה שער צ"ט מ"ש בענין זה והביא מדרש הנ"ל. עכ"פ מוכח מזה שקבלת הנשמה היא קבלה גמורה בנדר ושבועה. ולזה בנודר בחלום אמרינן שהנשמה בעלותה הדירוה מן השמים כי הורוה שצריכה נדר זה לאיזה כפרת חטא וכדומה. ויפה כתב בידו"נ סי' ר"י דהוי כנזירות שמשון דהוי ע"י מלאך וכפירש"י מכות כ"ב. וה"נ הדירוהו ע"י מלאך:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה