אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עב · יא

י

ועפ"ז אפשר לישב הרמב"ם שהקשינו עליו שלא הביא הא דשרו ליה בחלום. דנראה דהרמב"ם מפרש כפשוטו דהוי וודאי נידוי כשנידוהו בחלום ולאו ספק הוא כלל ורק בהתירו לו הוי ספק משום הא דכשם שא"א לבר בלי תבן וכו'. והנה רב אשי בנדרים שם לטעמיה בביצה דף ד' דס"ל דספק בדשיל"מ אף בדרבנן מחמרינן. אבל הרמב"ם בפ"א מהיו"ט ה"כ לא הביא כלל דברי רב אשי וע"ש בלח"מ שכ"כ דלא כהה"מ. ונראה בפשוטו שפסק כאינך אמוראי שם דלא ס"ל סברא דדשיל"מ רק לענין ביטול ולא לענין ספק. דכיון דעיקר הסברא הוא עד שתאכלנו באיסור וכו' וזה שייך בביטול דעכ"פ האיסור נאכל. משא"כ בספק די"ל דאין כאן איסור כלל. והוכיח זה מדאמרינן בעירובין מ"ה ע"ב גבי תחומין ספק דבריהם להקל וכן בדף ל"ד בשבת אף דהוי דשיל"מ כדאיתא בביצה ל"ט. וכבר הרגישו התו' בעירובין שם ונדחקו בזה דמ"מ ספק עירוב להקל. והוא דחוק. ולזה הכריע הרמב"ם דבהא אין הלכה כרב אשי. וכן הוכיח הפר"ח סי' ק"ב מהא דמנחות ס"ח גבי חדש דר"פ ור"ה בדר"י מקילי בספק בחו"ל אף דהוה דשיל"מ. וע' בצל"ח ריש ביצה שהאריך בזה. והא דספק מוכן אסור כבר כתבו הראשונים ריש ביצה משום דהוי כעין של תורה. ולזה לא מייתי הרמב"ם הך דרב אשי דהותר בחלומו דלדידיה באמת שרי בכה"ג דס"ל ספק נידוי להקל אף בספק במעשה [ובדעת הרשב"א שכתבתי לעיל יש עוד לפלפל וע' במ"מ ולח"מ שם ובצל"ח שם ואקצר] ועוי"ל דאף הרמב"ם ס"ל דהוי ספק. ורק רב אשי ס"ל דס"ס בדשיל"מ נמי אסור ולהכי מוקי בביצה ד' ברייתא בספק יו"ט ומ"מ נתערבה באחרות אסורות אף דלהרמב"ם הוי ס"ס בכה"ג ע' ש"ך יו"ד סי' ק"י ופר"ח שם. אבל דעת הרמב"ם דס"ס בדשיל"מ מותר כמ"ש הפר"ח והשעה"מ פ"א מהי"ט ה"כ בדעתו ולהכי לא הביא שם אוקימתא דרב אשי. וכן הכא לא הביא האי דינא דהתירוהו בחלום דהו"ל ס"ס בדשיל"מ וכמש"ל. אבל חד ספיקא שפיר אית ליה דמחמרינן בדשיל"מ וכמ"ש הה"מ שם בדעתו וכל האחרונים שם וענין זה דורש אריכות ואכ"מ:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה