אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עב · ו

ה

ולפ"ז בנידוי י"ל ג"כ ס"ס שמא כולו בטל. ואף אם הוא קיים שמא גם ההיתר מן השמים הוא. וא"ל דשם סברא שההיתר בטל דאלת"ה למה הראוהו כלל. די"ל שהראו לו שהיה ראוי להתנדות וכהא דפ' הרואה וס"פ הפרה דהספד מורה שחסו עליו ופדאוהו וכעין ששלח שב"ש לחוני המעגל אלמלא חוני אתה וכו' אלמלא תודוס אתה וכו' [וכה"ג הביא בתשב"ץ סי' קנ"ט בשם חכם אחד שראה אחר עליו שהתרה בו שאם לא יקבע עתים לתורה ינדהו. וביקש שיתירו לו. והיינו שהראו לו שראוי לנידוי] עכ"פ קשה דהו"ל ס"ס ג"כ בהאי נידוי. ונראה לומר דכיון דשמתא שם מיתה והוי כסכנתא דחמירא מאיסורא ובפרט בנידוי מן השמים שחוששין לעונש כמש"ל. שפיר מחמרינן אף בס"ס וכדקיי"ל בסי' קי"ו ביו"ד לענין סכנה וכדאיתא בחולין ט' בזה וע"ש באחרונים. והא דמקילינן בספק בנידוי. היינו בדיני הנידוי שאין בזה חשש מיתה רק כעובר על איסור דרבנן. אבל גוף הנידוי לענין שיצטרך היתר הוא חמור מאוד כנ"ל. ועש"ך סי' ר"ח ס"ק י"ד שכ' ג"כ שגוף הנידוי דאורייתא ורק פרטי דיניו דרבנן:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה