אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עב · ה

ד

ולכאורה י"ל הא דל"ק ביודע מי נדהו משום דברים בטלים עפמ"ש החתם סופר סי' רכ"ב דלא שייך זה רק בדבר נפרד מגוף הענין כמו ההתרה מהנידוי אבל לא מה ששייך לגוף הנדר כמו באומר שיאסר במצה מבושלת בפסח זה ע"ש. וה"נ כיון שעכ"פ צריך להיות מי שינדה א"כ ה"ז כגוף הדבר. אבל באמת אינו דומה דשם שייך זה לגוף הנדר וכמ"ש החת"ס שם דעכ"פ צריך לפרש אם רק בפסח זה או לעולם. משא"כ כאן דהיה אפשרות שישמע קול שמנדים אותו. ושפיר י"ל שהאיש שראה הוא דברים בטלים. וסברת הח"ס שם קצ"ע דאטו אם היה אומר בפסח לחודא משמע לעולם וא"כ א"צ לפירוש כלל. ושפיר י"ל דהזה הו"ל דברים בטלים. ומכ"ש לפמש"ש הח"ס הטעם דהוי דבר מצוה עי"ש. א"כ שפיר טפי מסתבר למימר שידור לעולם ולא על פסח זה לבד. אבל באמת לפמש"ל הסברא דהוי רק ספק ובנידוי חשו רק להוציאו מעונש נידוי ושמתא שם מיתה כדאיתא במ"ק ט"ז. משא"כ בנדר הוי רק איסורא. ואף דספק נדרים קיי"ל להחמיר. מ"מ הכא איכא ס"ס שמא לא נדר כלל וכולו דברים בטלים. ואף אם הוא נדר גמור. מ"מ שמא כולו נדר גמור. ומתהפך ג"כ שמא כולו נדר ואף א"ת שהזה הוא בטל שמא כולו בטל. ובס"ס שפיר לא חיישינן וא"ש דינו של הח"ס ולא מטעמיה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה