אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עא · נז

נו

עכ"פ בנ"ד אף אם נאמר שאין לעשות פתח מן חרטה דהשתא וגם שלא נהפכה דעתו מכל וכל ע"י הנולד כנ"ל וגם נאמר דלא כהרמב"ן הנ"ל. בכ"ז בנ"ד נראה דלאו נולד הוא כיון שלא עשה זה במזיד גמור רק בהוראת היתר וכמש"ל. ועוד נראה דאף אם נאמר דלא כהרמב"ן דבנדרי קנס סגי בחרטה דהשתא. מ"מ בכל נדרי תנאי סגי בחרטה משעת קיום התנאי וחלות הנדר וכמו שבארנו באורך. כיון שעיקר מקור ההיתר דהוי כנדרי שגגות. ומבואר היטיב בלשון תו' רי"ד ר"פ ארבעה נדרים ע"ש. וזהו שיטת המבי"ט והחזיק בה בנו המהרי"ט דנדר שיש בו פתח א"צ התרה רק מדרבנן דהוי כנדר טעות. ורק שבתו' רי"ד ביאר שם להדיא דהויא דאורייתא שגזה"כ הוא לא יחל דברו שבעצמו אינו מיחל רק ע"י אחרים ע"ש. אבל עכ"פ החכם שפיר מתיר לו ע"י חרטה משעת חלות הנדר או בפתח שמביאו להתחרט על חלות הנדר. והו"ל כנדרי שגגות כנ"ל. ואף שבארנו למעלה שיש פוסקים דס"ל דתלי רק בשעת הנדר ממש מ"מ רוב הפוסקים לא ס"ל הכי כמש"ל. ואף שמבואר בנדרו שנדר ע"ד רבים. מ"מ הא קיי"ל דברשות של הצבור ההוא שנדר ע"ד וגם לדבר מצוה מתירים לכ"ע וכמבואר בסי' רכ"ח סכ"א. וליקח ש"ץ ושו"ב הגון הוי וודאי דבר מצוה וכמובא באחרונים ערשד"ם חי"ד סי' קי"ד: ובפרט בעתים הללו שקשה למצוא ש"ץ ושו"ב הגון כידוע. ועוד נראה שכיון שאין לו פרנסה אחרת. ואם יאסר להיות ש"צ ושו"ב אין לו ממה להתפרנס. אין לך דבר מצוה יותר מזה. וגם שקרוב להכשיל הרבים עי"ז כמובן. ומה שמבואר בנדרו באופן שאין לו התרה. כבר מבואר בסי' רכ"ט ס"ד שישאל על זה שאמר שלא יתירנו ואח"כ ישאל על נדרו. ולדעת הש"ך שם בס"ז א"צ כלל לזה כיון שאמר בלשון באופן שאין לו התרה והוי כמו התנה דס"ז שם. וע' ח"ס חיו"ד ס"ס רכ"א מש"ש ויש לחלק מהא דנ"ד ואקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה