שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עא · נא
וכן יש להעיר מהא דיפתח וקצת הובא ברש"י ותו' תענית ד' ע"א ומפורש יותר במדרש תנחומא ס"פ בחוקותי שאמרה אלך לסנהדרין שמא ימצאו פתח לנדרך והלכה ולא מצאו פתח ע"ש. ולדעת הרמב"ן לא בעי פתח כלל. דכיון דלא היה הנודר מכוין לעצמו של נדר סגי בחרטה דהשתא דהא לא נדר רק בשובו בשלום מן המלחמה. ובזה אין לחלק בין נדר בעת צרה לנדר אחר. אך אפשר דהיינו דקאמר בתר הכי שם שהעלים הקב"ה מהם ההלכה שלא ימצאו פתח לנדרו ע"ש. ואין הלשון מבואר איזו הלכה העלים מהם. ולא הול"ל רק שהעלים מהם הפתח. אבל למ"ש י"ל שהעלים מהם דבכה"ג סגי בחרטה דהשתא. ולזה בקשו פתח ולא מצאו. אך בלא"ה ג"כ י"ל שהעלים מהם דסגי בפתח מגוף הנדר כהא דאביי בנדרים כ"ג. וה"נ הומ"ל אם ידע שתצא בתו לא היה נודר. ובפשוטו י"ל שנעלמה מהם ההלכה שהנדר אינו חל עליה מצד שאין מקריבים אדם וכמו שאמרה לו בעצמה מקודם ע"ש. וע"ש בענף בשם ז"ר וע"ש פלוגתא דר"י ורשב"ל ואקצר: