אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עא · נ

מט

וכן ק"ל טובא על שיטת הרמב"ן מהא דנדרים כ"ג גבי דביתהו דאביי דשרי ליה רב יוסף משום דאי ידעת דעברת וכו' ופריך ומי שרי כה"ג וכו' ומייתי אלו היית יודע שעוברת וכו' והתירו ר' יוסי ע"ש והוא נפלא לדעתו דהא הוי רק נדר בתורת קנס ול"ל כלל לאשכוחי פתח. וגם מאי פריך מי שרי כה"ג כיון דסגי בחרטה דהשתא. והלא הפוסקים הוכיחו דבעי חרטה מעיקרא. דאלת"ה ל"ל להחכם לשאול כלל להנודר אם הוא מתחרט. דכיון שבא לשאול ממילא מוכח שמתחרט. אלא ע"כ דבעי מעיקרא. וע' בר"ן שם כ"א ע"א שכ"כ. וא"כ הכא דסגי בחרטה דהשתא. ל"ל פתח כלל. וצ"ל דאף לדעת הרמב"ן מ"מ מודה דלמ"ד דאין פותחין בחרטה. ואף בנדר שמחמת קנס ג"כ אין פותחין בחרטה. וזה דלא כמש"ל לדעתו. ולפ"ז א"ש דהכא ר' יוסי לטעמיה לעיל כ"א ע"ב דאמר ריב"י משום אביו שא"ל לאדם אלו היו י' בנ"א וכו'. וכתב הר"ן שם שאין פותחין בחרטה ע"ש. וא"כ ה"נ לא סגי בחרטה דהשתא. וכן אביי ורב יוסף צ"ל כמ"ש הר"ן שם כ"ב סע'"ב גבי ר"ס ור"נ שהחמיר על עצמו שלא להיות ניתר בחרטה ע"ש ואף שהרמב"ן הביא הנהו עובדי בהלכות נדרים שלו בפ' ר"א ע"ש. י"ל משום הא דשמעינן מינה חידוש דין שפותחין מגוף הנדר. וגם דהא נ"מ אם התיר החכם באופן זה ולא מחמת החרטה. לא הוי התרה בטעות ומועלת שפיר. שוב ראיתי בב"ח סי' רכ"ח ס"ז וס"י שהתעורר להקשות על הרמב"ן מהא דאביי כנ"ל ונדחק מאוד. ולהלכה נראה שאינו מסכים להרמב"ן הנ"ל ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה