שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן סט · כח
וראיה מפורשת דאומר מותר הוי אנוס בשבועה משבת ס"ט ושבועות כ"ו דאמרינן שם איזהו שגגת שבועת ביטוי לשעבר באומר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל א"י שחייבין עליה קרבן. ופירש"י דאי בנתעלמה ממנו אזהרת שבועה אין לך אונס בשעת שבועה כזה ע"ש. וכן מבואר מדברי התוס' שם רק שכתבו דסגי שידענה באיסור עשה ומייתו מהא דתלמידי דרב דבעי שיסברו שהוא היתר גמור ע"ש שכן כוונתם בזה. ולא למעט אומר מותר דא"כ ל"ל כלל שידע שאסור ע"ש וכ"ה ברמב"ם ג"כ וז"ב. רק שצ"ל שהיה הדבר ברור לו להיתר ולא כמסתפק וכמש"ל בשם הש"ך. וע' בפנ"י בשבת שם על פירש"י שביאר ג"כ דאומר מותר הוי אנוס ומימעט מהאדם בשבועה ואקצר. וכ"ה דעת הריטב"א בחי' בשבת שם דהוי אנוס וכ"כ הרמב"ם להדיא פ"א מה"ש הל"י דאומר מותר לישבע בשקר הוי אנוס ע"ש: