אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סט · כה

כד

ובנדרים פ"ז ע"ב תנן יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ר"מ אומר לא יפר וחכ"א יפר. ופירש"י שא"י שזה נדר גמור. ומ"מ לר"מ פושע הוא דהו"ל להפר ממ"נ וא"כ מבואר דפליגי באומר מותר אי מיקרי שוגג או פושע. דהקם יש לו דין נדר דהא הקם יש לו שאלה. ושתיקה ביום שמעו הוא כדין היקם ואף דלשתיקה אין מועיל שאלה. היינו משום דגזה"כ הוא דווקא ביום שמעו. אבל אי הוי בטעות וודאי לאו שמיעה הוא. וא"כ מוכח דקיי"ל כחכמים דאומר מותר אנוס הוא. אכן לפי' הר"ן שם בפי' הראשון דמפרש דלכ"ע א"י להפר אח"כ. א"כ מבואר דלא מיקרי אנוס בכה"ג. רק דהוא מפרש שם שסבור שהנדר אין מועיל לו הפרה ע"ש. אבל נראה דלא דמי לנדר. דשאני התם שהטעם משום יום שמיעה ופליגי אי מיקרי מקצת שמיעה ככל שמיעה ע"ש בר"ן ובסוגיא שם. והא ראיה דשותק ע"מ למיקט מסקינן בדף ע"ט דלא יפר אף שאין דעתו לקיים ע"ש. ונראה מזה דאין זה דומה להקם. והעיקר תלוי אי מיקרי שמיעה או לא. דהא באונס גמור ג"כ א"י להפר אח"כ כדאמרינן בדף ע"ו גבי שבת דאף שאנוס הוא בתקנת חכמים שלא להפר. מ"מ א"י להפר אח"כ וכדפשטינן מינה נמי בדף ע"ט לענין ע"מ למיקט ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה