אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סט · כד

כג

אכן שם בשינויא בתרא מסיק דפליגי ת"ק ור"ש בנדרי אונסין אי בעי שאלה. ופירש"י בלישנא בתרא דהו"ל ליביה אנסיה שסבור שיתירו לו חכמים ע"ש. וא"כ מבואר להיפוך דשפיר מקרי אונס. וכ"ה דעת הרמב"ם פ"א מה' נזירות הט"ו דבסבור שיתירו לו חכמים הוי נדרי שגגות. אלא דלפ"ז קשה טובא דא"כ מאי שנא רישא מסיפא. והראב"ד שם השיג וכתב דהוי נדרי אונסין. ונראה כוונתו למ"ש דהיינו החילוק בין רישא לסיפא דאי משום שגגה א"כ רישא נמי: ועו"ק לדעת הרמב"ם דמעיקרא מאי ס"ד דהש"ס דהא הו"ל נדרי שגגות. וא"כ אדרבא מוכח מדעת הראב"ד וכן דעת התו' שם דמפרשי מחמת אונס דלא הוי נדרי שגגות בכה"ג. וגם בדעת הרמב"ם נראה דוודאי ס"ל דאומר מותר לא הוי שוגג ולהכי ברישא אסור. ורק בסיפא דסבור שיתירו לו. אבל יודע שנאסר בנזירותו בכל. א"כ אין זה אומר מותר רק ששגג בדעת החכמים. וה"ז דומה לשוגג מצד אחר כמו שהכתה את בני ושגנבה כיסי בנדרים כ"ה. ושפיר מיקרי נדרי שגגות:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה