אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סט · כג

כב

ולכאורה היה נראה להביא ראיה להיפוך דאומר מותר לא מיקרי נדרי שגגות. מהא דנדרים פ"ט ע"ב שאסר הנאת העולם אם ישא אשה קודם שילמוד ושבשיה רב אחא בר"ה ואנסבוה איתתא ופי' הר"ן והרא"ש והתו' שהטעו וא"ל שיהא מותר אח"כ ליהנות מן העולם ע"ש. ונתקשה כבר המהרי"ט בסי' י"ט דהא הו"ל נדרי שגגות ואמאי מסיק שם דבעי התרה. ותירץ דשבשיה שאינו אסור רק יום אחד ולא לעולם. ועדיין צ"ע לענ"ד דמ"מ הו"ל שגגה דלא ידע שיהא אסור לעולם עי"ז. ואין לך אנוס יותר מזה. וגם כי דוחק הוא בדברי הר"ן והרא"ש ע"ש. אבל אם נאמר דאומר מותר לא הוי אנוס לענין זה. כיון שיודע גוף הנדר רק שסבור שמותר הוא. א"כ א"ש דבעי התרה. וכ"נ להביא ראיה מנזיר י"א דתנן יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ה"ז אסור. ואי אמרת דאומר מותר אנוס נהי דבנזיר הוי גזה"כ דסגי כשנזר בחדא כדאיתא בסוגיא. מ"מ לא גרע מנדרי שגגות דהו"ל שוגג בכה"ג. וכדמסיק שם בסוגיא דגם בנזיר שייך הנהו ארבע נדרים ע"ש. וע"כ צ"ל דאומר מותר לא הוי שוגג לענין זה. ושם בסיפא ג"כ סבור הייתי שחכמים מתירין לי מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין וכו'. ומסיק בש"ס בשינויא קמא דלת"ק הוי אסור. ותיקשי דהו"ל נדרי שגגות. וע"כ צ"ל כמ"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה