שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן סט · יט
אכן דעת הרמב"ם בפ"ד מה' שבועות שאם היה שוגג בתנאי. לא מיפטר משום נדרי שגגות. וע"ש שגורס בסוגיא דשבועות להיפוך מגירסא דרש"י ותו'. ונראה שזהו גירסת הרי"צ שהזכרנו ג"כ. דאלת"ה תיקשי עליה מסוגיא דשבועות שהזכרנו. אלא שהרמב"ם מפרש גם בנדרים ג"כ דכה"ג לא מיקרי נדרי שגגות. והא דשאני אוכל מפרש כפי' הריטב"א שהזכרנו ששגג בנדר גופיה וכ"כ להדיא בפ"ג מה"ש הל"ו ע"ש. וברפ"ד מה' נדרים כתב שבנדרים הוא כמו בשבועות ע"ש שלא ביאר כלל רק סמך עמ"ש בה"ש. וא"כ מפורש כן. אבל על הרי"צ קשה דמחלק בין נדרים לשבועות ובשבועות כ"ח ע"ב מפורש דמייתי אהא דשבועות שגגות אף אנן נמי תנינא מהא דנדרים ע"ש. ולפירושו מאי מייתי דהא לא דמי כלל. וע' במהרי"ט ח"א סי' י"ט בזה. עכ"פ דעת הרמב"ם והריטב"א לאסור בשגגה דתנאי אף בנדרים. וא"כ בנ"ד יש מקום לחוש לשיטתם. איברא לדינא דעת רוב הפוסקים אינו כן רק דשרי בכל גוונא ע' יו"ד סי' רל"ט בזה: