שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן סח · יז
נשוב לענינינו דלא מיבעיא לדעת הרשב"ץ שהזכרנו דמפרשים אף נגד לשונו ואזלינן בתר כוונתו. א"כ וודאי ברור הכוונה בנ"ד דלא לעקירת דירה דווקא רק שיגמור עם עיר אחרת וכהך דנ"ד. אלא אף לדעת שאר פוסקים דבעינן שיהא בכלל לשונו ובפרט לדעת הרא"ש שהזכרנו דמותר בכולהו. מ"מ הכא כבר בארנו דשפיר מיקרי הגמר עקירת דירה בלשון בני אדם. וכמש"ל שבזה אזלינן אחר לשון בני אדם. וא"כ וודאי עבר על התנאי וחל האיסור עליו. וא"ל שכ"ז שלא עקר דירתו היה בדעתו לחזור אף שגמר שם. וכדרך העולם בענינים כאלו שע"פ רוב נשארים אח"כ במקומם. לא כן הוא כי כאן כתבו לו שיבוא והשיב כי כבר הוא נשאר שם ואין לו עוד שום רעיון לשוב למקומו. ובכה"ג בוודאי מיקרי עקירת דירה. וגם כי אומרים שכבר שכר אז דירה: