אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סח · יג

יב

והנראה לחלק דס"ל להרא"ש דדווקא הכא שיש לכלול הדבר בתוך לשונו ממש. כמו אישות שהוא בכלל הנאה שוודאי ראוי לקרות כללות האישות בגדר הנאה. וכמו גבי צמר עולה עלי דשפיר יכול לקרות טעינת הצמר בלשון עולה כנ"ל וכמבואר במהרי"ט שם סי' נ"ה. וכן גבי שאני חורש שיש לפרש לשונו על הנאת החרישה כמש"ל. אלא שלדעת הרא"ש שם הוא מותר לפי דלא אסיק אדעתיה לאסור חרישת עצמו כיון שאין דרכו בכך. וגם כי י"ל דשלוחו של אדם כמותו ושפיר מיקרי אני. אבל הכא הכניסה לבית עם האכילה הם שני דברים נפרדים. וכן טיפת צונן עם אכילת סעודה שאין זה מעיקרי הסעודה לשתות צונן. וגם עכ"פ אין בכלל זה אכילה ושתיית חמין ודומיהם. ולזה לא שייך לפרש לשונו ע"ז. ומה שהקשו עליו מהתוספתא. הנה בתוספתא שלפנינו ספ"ד מפורש דמותר ליכנס בביתו ולרחוץ בצונן לאכול ולשתות. וא"כ י"ל שהיה כן הגירסא לפני הרא"ש ז"ל. ובהא דבתוך המשתה אסור. י"ל בפשיטות דאיירי שכיון באמת שלא יכנס לביתו ממש. לפי שכן הדרך כשעושים משתה ושמחה שאף מי שאינו רוצה לאכול שם בכ"ז מכבד את בעל המשתה ונכנס לביתו ויושב שם. וא"כ פשוט שכוונתו לזה. ואשמועינן דלאחר המשתה מותר. ולזה לא נקיט גבי הך בבא רק ביתך שאני נכנס ולא טיפת צונן שאני טועם. וא"צ כלל לדוחק של המהרי"ט בזה. ונראה דגם בטיפת צונן הדין כן במשתה בנו שידוע שכן הדרך לטעום קצת בבית המשתה לכבוד בעליו. וכה"ג איתא בב"ב קמ"ה ששתה כוס של חמין בבית חמיו ע"ש. ולפ"ז אדרבא דברי הרא"ש מסתברים ביותר ומכוונים להלכה מהא דשבועות כ"ו. ואף דשם פסקינן שאם הוציא בכוונה אסור במה שהוציא מפיו כמש"ל בזה בשם הב"ח וש"ך סי' ר"י. נראה דאפשר לחלק עפמש"ל כיון דהכא אומדנא דמוכח שאין כוונתו לאסור כניסה לבית וטיפת צונן לזה שפיר שרי כנ"ל. אבל לאסור אין מועיל האומדנא נגד לשונו ממש. ובאמת אין סתירה מפורשת לדברי הרא"ש גם בשארי פוסקים כי גם בר"ן אין הכרע בדעתו בזה. וכן בדברי הרמב"ם דקדקו מלשונו שכתב שלא נתכוין זה אלא שלא יאכל וישתה ע"ש בפ"ח מה"נ. אבל באמת י"ל דכוונתו שכן כוונת הנודר אבל לא שבאמת אסור בזה. ורק שלא ביאר הדבר לפי שכן דרך הרמב"ם להעתיק לשון המשנה כידוע. וכן ברש"י נדרים כ"א ע"ב יש ס"א לגרוס דמותר באכילה ע"ש. וכבר הבאתי שיש גירסא כן בתוספתא:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה