אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סח · י

ט

ומתירוץ השני דבתו' שבועות כ"ו מבואר דאם היה פירוש פת סתם כל מיני פת. אז אף אי הוי כוונתו רק על פת חטים. מ"מ אסור בכל מיני פת. ודווקא הכא משום דסתם פת הוי של חיטים. ולכאורה צ"ע דהא מ"מ אפשר לפרש על פת חטים. וצ"ל דזה לא מיקרי אפשר לפרש וגרע מצמר עולה עלי. ובהא דעד שיהא הצום י"ל דבאמת לא ס"ל כר"י וכמ"ש הרמב"ן שם כנ"ל. וע' בלח"מ פ"ב מה' שבועות בשם ר"י בן לב שנתקשה בדברי תוס' הללו ע"ש. ורק מה שנתקשה שם הלח"מ מהא דציפורא רבא דשבועות כ"ט. דבריו תמוהים במחכ"ת. דאדרבא הא מסקינן שם דלא תלינן בציפורא רבא. ואזלינן בכי הא בתר פומיה ולא בתר דעתיה ע"ש להדיא. והמהר"י בן לב נראה שנתקשה רק מהא דתורה ושתי תורות ומצות ציצית ע"ש וז"ב. וע' ביו"ד סי' ר"י בב"ח וש"ך שאם אמר פת סתם. שפיר מיתסר בכולהו פת. וזה תלוי בשיטות הראשונים בקושיות התו' שהזכרנו וע' חוות יאיר סי' ט"ו בזה וע' תו' שבועות כ"ג ואקצר. ובאמת גם בטעה ואמר פת סתם צ"ע דליהוי כהא דנדרים כ"ו באמר כולכם ונמצא אביו בינתים דשרו כולהו ולרבא אף במעמיד דבריו ע"ש בר"ן. וה"נ נימא הכי דלישתרי אף בפת חטים. וצריך לדחוק דמ"מ יש במשמעות פת פת חטים לחוד ג"כ. אבל שם בכולכם נכלל רק כולם ממש: אלא דתקשי מפורט והולך פלוני ופלוני וכו' ע"ש. וראיתי בידות נדרים סי' ר"י שנתקשה דלמה יהא שרי באומר פת שעורים. דהא פת משמע שפיר פת חטים ומה לנו במה שסיים בתיבת שעורים. ובמחכ"ת הוא תמוה. ומפורש בנזיר ט' בנזיר מן הגרוגרת ומן הדבילה דלא הוי נזיר לב"ה. וב"ש ס"ל שם דרוצה לישאל. ולב"ה הוי נדר ופתחו עמו. ואין לחלק בין טועה או לא כיון דאזלינן בתר דבורו ואקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה