אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סד · ו

ה

וראיתי בנו"ב מ"ת חי"ד סי' קל"ז שהביא דברי הרא"ש שכתב שהגדולים שפסלו מקוה הבאה ע"י סילונות של מתכות אפשר דהיינו שמונחים ע"ג קרקע ולא נתחברו לקרקע ואין בטלים לקרקע ומקבלים טומאה. אבל אם נתחברו בבנין לקרקע או שמונחים תוך הקרקע. נתבטלו לקרקע וטהורים. והקשה הנו"ב דהא הרא"ש הביא שם מקודם משנה דפי"א דכלים שכל שנעשה לשמש עם הקרקע אינו מקבל טומאה אף קודם שנתחבר לקרקע ואיך כתב שמקבל טומאה. ודוחק לומר שאלו הגדולים ס"ל שמקבל טומאה כל זמן שלא נתחבר לקרקע ממש. דא"כ הו"ל להרא"ש לומר דסברי הגדולים שמקבל טומאה. ולזה כתב שכוונת הרא"ש דהיכא שמונחים ע"ג קרקע מקבלים טומאה אם לא נעשו לשם כך. ולזה החמירו אף בנעשה לשם כך גזירה אטו לא נעשה לשם כך. דמאן מפיס. ומישב עפ"ז דברי הטור שכתב סתם דמחובר לקרקע אינו מק"ט ע"ש. ובמחכ"ת דבריו תמוהים דכוונת הרא"ש פשוטה דהגדולים ס"ל דלא מיקרי נעשה לשמש עם הקרקע רק היכא שנעשה להתחבר בקרקע ע"י בנין בחיבור גמור. אבל אם נעשה להניחו ע"ג קרקע לא מיקרי כלל לשמש עם הקרקע. ושפיר מקבל טומאה אף בשעה שמונח ע"ג קרקע. והך דפי"א דכלים איירי כשנעשה להתחבר לקרקע בבנין יעו"ש. וז"ב בפירוש דברי הרא"ש. ובאמת מסתבר כן. דהיכן מצינו שבשביל שמונח ע"ג קרקע יתבטל לקרקע אף שלא נתחבר. ואכמ"ל בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה