שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן סד · ה
אכן בנ"ד י"ל דאינו מטמא מפני שעשוי לשמש עם הקרקע וכדתנן בפי"א דכלים מ"ב. והנה הח"ס שם הביא זה וכתב שתהא עשייתו מוכחת שהוא לשמש עם הקרקע. ובנ"ד לא שייך זה דאין במעשה הברזא שום הוכחה ע"ז. אבל לענ"ד צ"ע מנ"ל להח"ס זה דפשטות לשונות ש"ס ופוסקים משמע דבעינן רק שיהא עשוי מתחילה לקרקע. אבל לא שתהא עשייתו מוכחת ע"ז. וכ"נ דעת הנו"ב מ"ת חי"ד סי' קל"ז שכ"כ לענין יתידות ומסמרות דמסמר וודאי אין מעשיו מוכיחים. וכ"כ שם להדיא דיתידות שקונים בחנות ונעשו שכל מי שיקנם יעשה בהם מה שיצטרך מיקרי ג"כ נעשו לשמש הקרקע כיון שנעשו על דעת הקונה. הרי מבואר להדיא שאין מעשיהם מוכיחים. ובאמת זה מפורש בתוספתא דכלים שאם אומן עושה זגין לבהמה ולדלתות אזלינן בתר רובא. ואם רובם קונים לדלתות הרי אלו טהורים עד שיפרישם לבהמה יעו"ש. הרי מפורש דלא כהח"ס ולא בעינן שיהא המעשה מוכיח. ומזה קשה גם על הנו"ב במש"ש לענין יתידות שנקנים בחנות ואכמ"ל בזה. וכ"נ פשטות לשון הרמב"ם רפ"י גבי מסמר שקבעו בכותל. וכ"כ הר"ש פי"ב דכלים מ"ג הטעם באונקלי בכותל שצינורות של ברזל שקבועים בכותל לתלות בגדים טהורים מפני שמשתמשים עם הקרקע ומשמע אף שאין מעשיו מוכיחים וככל צינורא של ברזל. ובפרט כי אונקלאות יש כמה מינים כדאיתא במשנה שם. ודוחק לומר שכל אחד יש לו צורה מיוחדת. ומ"ש הח"ס ראיה מתוי"ט פ"ח דכלים מ"ט שכתב דפורנא טהורה שמשמש עם הקרקע ופתחה מן הצד כדי שיכניסו הקדירות דרך שם להעמידם על רצפת הקרקע. משא"כ תנור וכירה מעמידים הקדירות על גבן ופתחן על גבן. והוכיח מזה הח"ס דבעי שיהא מעשיהן מוכיח שנעשה לשמש עם הקרקע. לענ"ד אינו מוכח כלל. ורק ביאר מעשי הפורנא כי עי"ז ידוע מה נקרא פורנא. והשימוש עם הקרקע אין הכוונה כמו בעלמא שהכלי משמש עם הקרקע ומתחבר לקרקע. אבל הכוונה כי הפורנא אינו משמש כלל כי הקדירות מעמידים על רצפת הקרקע. והפורנא הוא רק מחיצה וכיסוי על הקדירות והאש. ולזה אם יש לו ליזבז טמא מפני שאז מעמידים הקדירה על הפורנא והרמב"ם פט"ו מה"כ ה"י פירש ליזבז דופן ע"ש. והיינו שאם יש לו דופן ואינו פתוח מצידו. בע"כ ישימו הקדירה על גבה. והתוי"ט כתב בשם מהר"מ שאם יש לה ליזבז עשוי לטלטלה לפעמים ואינו משמש עם הקרקע. והוא דוחק דהא מ"מ שימושו עם הקרקע. והגר"א בפירושו שם כתב דהני תנאי לא ס"ל כלל טעמא דמשמש עם הקרקע. רק משום דלא הוי כלי ואם יש לו לזבז הוי כלי. וזה מסתבר יותר. ועכ"פ אין הוכחה מכאן דבעינן מעשיו מוכיחים. ומלשון מהר"מ הנ"ל מוכח ג"כ כן. דלהח"ס הו"ל למימר דאפשר לטלטל וממילא אין מעשיו מוכיחים. ויש לדחוק דה"נ כוונתו כן הוא אבל העיקר כמש"ל. ובח"ס עצמו סי' קס"ח אות י"ג ובסי' ר"ה משמע להדיא דלא בעינן שיהיו מעשיו מוכיחים ע"ש. וכ"נ דין צינור וסילונות שהוזכרו בש"ס ב"ב ס"ה ע"ב ובפוסקים וביו"ד סי' ר"א סמ"ח שבוודאי אין להם צורה מיוחדת אותם שמניחים על הקרקע. וכן מפורש בירושלמי פ"ג דגיטין ה"א והוא מתוספתא דכלים שהבאתי למעלה שאם עשה זוגים אחד לקרקע ואחד לבהמה טמאים עד שיפרישם בטהרה והיינו שיפרש איזה לקרקע ע"ש במפרשים. הרי להדיא שאין לזה שלקרקע צורה מיוחדת: