אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נט · יא

י

ובסוטה ט"ו ע"ב איתא דבעי בסוטה כלי חרס חדשה דברי ר' ישמעאל ויליף לה כלי כלי ממצורע. ובמצורע יליף דומיא דמים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה. וה"ה דבעינן בסוטה מים חיים לר"י. ופריך מה למצורע שטעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת אמר רבה א"ק בכלי חרס כלי שאמרתי לך כבר. אמר רבא ל"ש שלא נתאכמו פניו אבל נתאכמו פסול דומיא דמים מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה. בעי רבא נתאכמו והחזירן לכבשן ונתלבנו מהו כיון דאידחו אידחו או כיון דהדור הדור ופשיט מעץ ארז שהפשיל בו קופתו דפסיל ר"א אף דהדר ומפשיט ומשני דאיקלוף איקלופי. והנה לכאורה קשה מסוגיא זו דמשמע שסתם מים בעינן שלא נשתנה מראיהן כלל וכ"ש גופן. וא"כ למה במקוה כשר כשנשתנה ליבחושין ודגים. והפמ"ג באו"ח במשבצות סי' ק"ס סקי"א הקשה למה כשר ביבחושין דהא נשתנה מראיתו. וצ"ל דקושייתו לדעת הטור דפסיל לנט"י אף בנשתנה מחמת עצמן. אבל לדעת הפוסקים דכשר לק"מ כמובן. אכן לפמ"ש דאיירי שנתרסק ונעשה מים א"ש. ואף דמיבעי ליה לרבא בסוטה שם היכא דנדחה ושוב הדר לכמו שהיה מקודם. היינו רק התם גבי מצוה שיש דיחוי אצל מצות ושייך לומר כיון דאידחי אידחי. משא"כ גבי מקוה. וכמ"ש התוס' בנדה ס"ו וקדושין כ"ה דלהכי ל"צ לכתחילה ביאת מים בבית הסתרים משום דלאו מצוה היא ע"ש. ועפמ"ש יש ליישב מה שפסק הרמב"ם בפ"ג מה' סוטה דמהני החזרה לכבשן. והקשה הכ"מ דהא הוי איבעיא דלא איפשיטא. והמל"מ כתב שם דהרמב"ם ס"ל כמ"ש התוס' שם דזה הוי רק דרבנן. והוא דוחק דכל כה"ג הו"ל להרמב"ם לפרושי דהא דנתאכמו פניו הוא דרבנן. והרמב"ם כלל זה יחד עם הא דלא נעשתה מלאכה ע"ש. הרי מוכח דס"ל דהוי דאורייתא כמו נעשתה בו מלאכה. אבל לפמ"ש י"ל דס"ל דכיון דקיי"ל במקוה שכשר כל שברייתו מן המים כשנתרסק ונעשה כמים הרי מבואר דאמרינן במים כיון דהדר הדר. וכלי מדמה למים. ודיו לבא מן הדין להיות כנדון. ואפשר לומר דרבא מיבע"ל שם לר' ישמעאל דאיירי בה בסוגיא שם. ור"י לטעמיה דס"ל ברפ"ז דמקואות ששלג אינו מצטרף למקוה וכ"ש דבר שברייתו מן המים. והיינו אף כשנתרסק ונעשה מים להפוסקים דס"ל דבשלג בעי ריסוק ע' מרדכי ס"פ במה טומנין. ועח"ס חי"ד סי' ר"א וסי' רי"ג בזה. וא"כ ס"ל דבמים כה"ג פסול. אך הספק של רבא הוא דאפשר שכיון שהחזירו לכבשן הו"ל כמי שבאו פנים חדשות לכאן וכמ"ש התוס' בזבחים צ"ו ע"א. ומיושב קושיית התוס' שם ד"ה אלא שהקשו מאי מיבע"ל הכא הא פנים חדשות באו לכאן. ולפמ"ש א"ש דמ"מ מיבע"ל דאפשר נילף ממים שפסול בכה"ג. ועכ"פ לדידן דמכשרינן בשלג ודברים שברייתם מן המים כשנתרסקו. ממילא שפיר הכא ג"כ מהני החזרה לכבשן. ולזה פסק הרמב"ם דמהני. ועוד יש לדון דהוי תרי ספיקי דהא דיש דיחוי אצל מצות ג"כ ספיקא הוא בע"ז מ"ז ע"א ואכמ"ל בזה. וגם י"ל דהא דנראה ונדחה איפשוט בסוכה ל"ג בדבר שבידו ע"ש בתו' ובתו' בסוטה שם ד"ה נתאכמו ובחיבורי ח"א סי' ל' ואכמ"ל בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה