אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נט · י

ט

ויש לדון בזה מדברי הר"ן ס"פ אין מעמידין והרא"ש פ' שלשה שאכלו סי' ל"ה לענין רגלי הדבורים שנשתנו לדבש והמוסק שנעשה מדם דאזלינן בתר השתא. אלמא דכל דבר שנשתנה דאזלינן בתר השתא. וא"כ תיקשי למה במים שנשתנו לשלג ולדגים ויבחושין אזלינן בתר מעיקרא. וע' מג"א סי' רט"ז סק"ג שהקשה ע"ז מבכורות ו' דבעי הש"ס לאסור חלב משום דדם נעכר ונעשה חלב. אלמא דאזלינן בתר מעיקרא. וכבר כתב שם הגר"א שהר"ן ישב זה משום שבנתיים מסריח ונעשה כעפר ע"ש. וא"כ בנ"ד א"ש דאזלינן בתר מעיקרא דהוו מים. ולעיל סי' ל"ח הארכתי בענין זה הרבה בס"ד ובסוגיא דבכורות הנ"ל ואכ"מ:

עכ"פ נראה לדינא דדבר שברייתו מן המים אם טבלו בו לא עלתה לו טבילה עד שיתרסק ויהי לדבר נוזליי. שוב ראיתי בנו"ב מ"ת חא"ח סי' נ"ז שכתב ג"כ לענין מלח וכפור שאף שחשוב כמים מ"מ אין טובלים בו עד שימס ויהי למים דהא ורחצו במים כתיב. ורק בשלג יש פוסקים שטובלים בו כמות שהוא מפני שהוא לח יעו"ש. והיינו כמש"ל בס"ד. ומכ"ש לענין יבחושים ודגים שאין סופו לחזור למים כנ"ל וזה ברור בס"ד:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה