אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נט · טו

יד

ועיין מל"מ פ"ג מה' סוטה שתמה על הכ"מ שכתב דהרמב"ם פוסק כר' ישמעאל דהא למאי דמסיק דיליף מבכלי חרס א"כ א"ש אף לרבנן. וכ"כ התוי"ט פ"ב דסוטה ג"כ ע"ש. ולענ"ד צדקו דברי הכ"מ דא"כ ניליף מים דבסוטה מכלי חרס מה כלי שלא נעשה בו מלאכה. וכמו דיליף כלי ממים לענין שלא נשתנה וכפירש"י שם דיליף ממים דסוטה. ובאמת נראה דאף ר"י דס"ל דמי כיור הוי מי מעין. ג"כ יליף מבכלי חרס. דהא הלימוד ממצורע מדחה הש"ס מה למצורע שכן טעון עץ ארז וכו'. והיינו משום דהג"ש אינו מופנה כלל. וע' במל"מ שם בזה. וע"כ צ"ל דיליף דבעי חדשה מבכלי חרס כדרבה. והדר יליף מים מכלי חרס דבעי שלא נעשתה מלאכה. ושפיר הקשה הכ"מ. וראיתי בתוס' רעק"א במשניות שהקשה דנימא בכלי ול"ל בכלי חרס. ולענ"ד פשוט דהו"א דקאי על כלי שרת דאיירי בהו מעיקרא בפ' במדבר. ולא נצטרך לומר דקאי על כלי חרס דבפ' מצורע. וגם דכתיב מעיקרא מים קדושים ודרשינן בספרי שקדושים בכלי ע"ש. וראיתי בתפארת ירושלים שכתב דהו"א דקאי על כלי שבפ' שמיני. ובמחכ"ת ז"א דהא פ' מצורע סמוך יותר לפ' נשא ששם אמורה פ' סוטה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה