אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נט · ג

ב

ונראה ראיה ברורה לזה מסוגיא דמנחות כ"א ע"א דאיתא שם אמר זעירי אר"א דם שבישלו אינו עובר עליו יתיב רבא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה אביי הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו חייב. ל"ק כאן שהקפה באור כאן שהקפה בחמה באור לא הדר בחמה הדר. ופירש"י דהדר להיות צלול כמות שהיה. הרי מפורש דהעיקר תלוי בזה שסופו להיות צלול כמו שהיה. ובחולין ק"כ פירש"י על הקפה את הדם שהקרישו על האור. והקשו התוס' דהא מוקמינן לה במנחות בהקפה בחמה. ובאור פטור. ונראה דהנה הש"ס מקשה שם בשלמא הקפה דם כיון דאקפיה אחשובי אחשביה אלא המחה את החלב וגמעו אכילה כתיב ביה והא לאו אכילה הוא. אר"ל א"ק נפש לרבות השותה. והנה קשה טובא נ"ל למימר דאחשביה וגם לשון הש"ס והא לאו אכילה הוא. הול"ל והא שתיה הוא. וכעין לשון הש"ס ביומא ע"ו ע"א שכר שתייה הוא וקרייה רחמנא ואכלת ועו"ק קושיית התוס' שם דהא קיי"ל שכל זכרא שתייה בכלל אכילה. והתוס' תירצו שם דזה דווקא במילי דשתייה ולא במידי דאכילה דממחי לה ושתי. ולענ"ד תירוצא צריך מובן דאדרבא משקה הבא מחמת אוכל מסתבר טפי לקראה אכילה. וכן מוכח בסוגיא דיומא ע"ו ושבועות כ"ב דמייתי ראיה דשתיה בכלל אכילה מדכתיב ואכלת וחשיב יין ושכר ומדחה דשתי ליה ע"י אניגרון והיינו מיא דסילקא ע"ש. ופירש"י בברכות ל"ה ע"ב וביומא ע"ו מים ששלקו בהם תרדין. והיינו המים לבדם בלא התרדין וכדאיתא לשון זה בברכות ל"ט ע"א ושם הכוונה המים לבדם וכדאיתא בפוסקים. ומה שפירש"י בשבועות כ"ג תבשיל של תרדין. הכוונה ג"כ על המים כן פירש"י בברכות ל"ט ג"כ. עכ"פ מבואר דכיון שהמים נתבשלו עם דבר מאכל ונבלע בהם הטעם של האוכל. שייך לקרוא זה אכילה יותר משתיית משקה גמור. וא"כ כ"ש באוכל שנמחה. ובנדה ל"ב כתבו התו' דקמ"ל דחלב מהותך שמיה חלב ואין לזה מובן לכאורה דבזה אין מתורץ כלל קושייתם על הש"ס. דמאי מקשה הא שתיה בכלל אכילה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה