אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נט · ב

א

ובאמת גוף הדבר צ"ע מנ"ל שטובלין בדבר גוש ומצטרף למקוה. הא מים כתיב. והרי בחולין ק"כ בעי קרא למשקה היוצא מהפרי אי הוי כפירי. ונראה דרק במשקה היוצא מהפרי בעי קרא משום שהעיקר הוא הפרי: וכשנשתנה למשקה שוב אינו יכול לשוב להעשות פרי. ובחלב ואינך משום דאכילה כתיב בהו כדאיתא בחולין ק"כ וע"ש בתוס'. אבל בדבר שברייתו מן המים. שפיר יכול לשוב ולהעשות מים. לזה הוי בכלל מים. אבל עדיין קשה דהא דגים א"א לעשות מהם מים ובכ"ז טובלין בהם כדאיתא בזבחים כ"ב. ודוחק לומר שזה דווקא בעינו של דג שנימוק כפירש"י שם. דנראה פשטות הש"ס דנקיט עינו של דג לפי שאפשר לטבול בו כמו במקוה. אבל אין שם שום לחלוחית של מים. משא"כ בדגים עכ"פ יש עליהם לחלוחית של מים אף להפוסקים דלא בעי ריסקו. והא דנקיט הש"ס בזבחים כ"ב יבחושים אדומים ולא נקט דגים. נראה הטעם משום שהיבחושים רגיל יותר שיהיו במקום הטבילה ושיתהפכו כל המים ליבחושים כשמתעפשים המים. אבל כולו דגים לא שכיח. ונראה דהנה המג"א כתב בסי' קס"ב סקי"ז דאף להפוסקים דבשלג לא בעינן ריסוק. מ"מ בדבר שברייתו מן המים מודה דבעינן ריסוק. וצריך להבין סברתו. ונראה שדעתו כמש"ל דבאמת הא בתורה מים כתיב. ורק שלג שדרכו לשוב ולהעשות מים הוי כמו מים. אכן יבחושים ודגים שאין סופן להיעשות מים. בעי ריסקן שיהא נוזליי כמים:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה