שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן נו · יד
ובגוף דין דא"א לפה"ק בלא דם כתב הראב"ד בבעה"נ בשער תיקון הוסתות דזה רק מצד רוב שרוב דמים שבאשה טמאים. ודנין רוב זה כודאי ואף לקולא דהא איתא בנדה כ"א ע"ב שעל רוב זה מביאה קרבן ונאכל. אבל ודאי אפשר שיצא ע"י פה"ק רק דם טהור. והרז"ה חולק עליו שם וס"ל שהכוונה שא"א בלא דם טמא. והנה להראב"ד נראה דהיכא שיש עוד ספק. יש לעשות מזה ס"ס לדעת התו' בכתובות דף ט' דאף במקום רוב אמרינן ס"ס. ואף דשם איירי ברוב רצון שאינו גמור כמבואר שם בתו'. מ"מ הרי כבר כתבו התו' בנדה י"ח ע"א ד"ה שליא דאף בכל רוב אמרינן ס"ס משום דמצרפינן מיעוטא למחצה של ספק השני והויא רובא וכהא דחולין ע"ז שמצרפין מיעוטא דנדמה למחצה נקיבות. וכן קבע מסמרות בזה בסד"ט סי' קפ"ז ס"ק ט"ו וע"ש סי' קפ"ג סק"ג בזה [ורק מה שהביא מהש"ך סי' נ"ג שהיכי ששכיח לאיסור לא אמרינן ס"ס והסד"ט חולק עליו. לענ"ד י"ל דהיכא שהאיסור השכיח הוא נגד שני הספיקות וודאי דלא אמרינן ס"ס] וכבר כתב הכרתי ופלתי בבית הספק שגם הראב"ד פ"ט מה' טומאת מת הי"א וכן הרשב"א בתשובה ס"ל דאמרינן ס"ס במקום רוב ע"ש. ויש להאריך בפרט זה ובדברי הכ"מ שם. אך אין העת מספקת מרוב טרדותי כי לענ"ד מש"ש הכ"מ גבי עובדא דשפחתו של מציק בפסחים דף ט' דרוב נשים ולד מעליא ילדו תמוה דהא שם איירי שהפילה דבר ואין ידוע אם נגמר צורתו. וכיון שהפילה ולא ילדה כראוי. הרי יצאה מכלל הרוב. וראיתי בסד"ט ס"ס קפ"ח רצה לומר כעין סברא זו לענין המוצאת קרטין דלא נימא שרוב דמים של אשה טמאים דהא יצאה מכלל הרוב וראתה קרטין ולא דם. ולא הביא דברי הכ"מ הנ"ל. ושוב דחה דאין לומר כן דהא אמרינן בנדה כ"א לר"י במפלת חתיכה שרוב חתיכות הם של דמים טמאים הרי אף שאין דרכה לראות בחתיכה מ"מ אזלינן בתר רובא. ודבריו תמוהים במחכ"ת דהא הרוב הוא ע"ז בעצמו שרוב החתיכות הם של מיני דמים טמאים. וא"כ מה שייך לכאן הא שאין דרכה לראות חתיכה. וסברתינו נראה ברורה אך שדורש אריכות לברר זה ואכ"מ:
עכ"פ שמענו דאמרינן לדעת כמה פוסקים ס"ס במקום רוב ושכן הוא דעת הראב"ד לפי הבנת הכרו"פ הנ"ל. וא"כ גם בפתיחת הקבר אף שא"א בלא דם מ"מ לדעת הראב"ד שהוא רק מצד רוב. אם יש עוד ספק שפיר מצטרף לס"ס. וכ"נ מסקנת דעת הסד"ט ס"ס קפ"ח יעו"ש בדבריו: