שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מט · ה
[ועפ"ז יש לישב מה שהקשה המקור חיים בסי' תמ"ז ס"ק י"ב על פירש"י בפסחים דף ל' שפירש דלהכי קדירות בפסח ישברו משום דנטל"פ בפסח אסור דהא רב דס"ל נטל"פ אסור ע"כ ס"ל קדירה בת יומא א"א דלא פגמה פורתא. וא"כ כיון דחמץ קודם פסח הוי התירא. הו"ל סרוח מעיקרא ובזה כ"ע מודו דשרי כדאיתא בע"ז ס"ז. ובשו"ת רעק"א סי' קפ"ג הוסיף הגאון ר"ב זצ"ל להקשות מהא דדגים שעלו בקערה דלישתרי דכיון דהתירא בלע הוי כסרוח מעיקרא ובזה לא שייך גם תירוץ המקו"ח על קושייתו מקדירות בפסח. וע"ש ברעק"א מה שפלפל בזה. ולפמש"ל א"ש דבאמת כ"ע מודו דקדירה בת יומא אינה פוגמת כל כך שיהא כסרוח. ורק הכוונה שהטעם מתחיל לפגום מעט וכמש"ל. ובגוף הקושיא הנ"ל יש להאריך ואכ"מ]: