אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מו · כד

כג

ולכאורה קשה לפ"ז מהא דיבמות פ"א ע"ב דחתיכה חטאת טמאה בטילה בטהורות. ולא גזרינן אטו רוב טמאות. וכן במשנה פ"ב דערלה יקשה כן. ונראה דרק בעל מום דשכיח בקדשים כדאיתא בבכורות כ"ה ע"ב וגם דהא טריפות הוי מיעוט המצוי כידוע דלהכי תקנו לבדוק הריאה ולזה שפיר גזרו. וכן בשארי פסולים המצויים. אבל טומאה במקדש לא שכיחא כדאיתא ביומא כ"ב שקשה עליהם טהרת כלים במקדש יותר משפיכות דמים. וכן מצינו בכמה דוכתי בש"ס שכהנים זהירים מאוד בטומאה. וכ"כ התוס' בפסחים פ"ה ע"א ד"ה משום שטומאה היתה חמורה אף לרשעים. וע' תוס' סנהדרין מ"ח ד"ה משמשיו. וכן איתא בחגיגה כ"ד שעל טומאת קדשים אף ע"ה נאמנין. ובזבחים ע"ח גבי נתערב דם פסולים דפירש"י רובע ונרבע או נשחט חוץ לזמנו ומקומו. ומ"מ גזרינן אטו רוב פסולים. הא משמע שם בש"ס ע"ט ע"ב דמיקרי מילתא דשכיחא. וגם י"ל שהתערובות גופא לא שכיחא בטומאה לפי שנזהרים להרחיק קדשים טמאים מן הטהורים כדי שלא יטמאו זא"ז. משא"כ בשאר פסולים. ואף שיש פסולים שטמאים ג"כ וכדתנן בפסחים ק"כ. מ"מ זה הוי רק טומאה דרבנן. ומשמע שם דמטמא רק ידים ולא קדשים אחרים וע' פסחים ט"ו ע"ב. וכן איתא בשבת י"ג ע"א בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל שלא שנינו לא יאכל הטהור עם הטמאה וכו' הרי שהיו נזהרים מאוד בטומאה ואין מקום לגזור גזירות בזה. ומכ"ש גבי קדשים:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה