שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מו · כג
ומצאתי בשעה"מ פ"ג מה' ק"פ שהקשה קושייתינו על התו' דיומא דלמה לא נימא דרבנן דברייתא ג"כ ס"ל בזה כר"א דמרצה מה"ת. ותירץ משום דהש"ס קאמר הכי בזבחים ע"ז ע"ב דרבנן פליגי בזה על ר"א. והביא שם שהריטב"א בחידושיו כתב באמת דרבנן דברייתא ס"ל ג"כ כר"א דמן התורה מרצה בתערובות. והקשה עליו השעה"מ דהא בזבחים ע"ז מפורש דרבנן פליגי בזה על ר"א ובם בהם לא דרשי ונשאר בצ"ע. ולענ"ד ראייתו מהש"ס תמוה דאדרבא על הש"ס גופא תיקשי מנ"ל דפליגי בזה על ר"א וכמש"ל. וכן על הריטב"א לק"מ דהריטב"א כתב זה שם לרב. דע"כ ס"ל כר"א דמרצה מה"ת. ולזה כתב הריטב"א דלדידיה י"ל דגם רבנן ס"ל הכי. אבל לר' יוחנן דס"ל בע"ח נדחין שפיר י"ל דאינו מרצה בתערובות. וא"צ לדחוק דרבנן ס"ל דרק מדרבנן לא יקרבו. ולזה אמרו בש"ס דס"ל דאין מרצה. אבל לפמ"ש מיושב בס"ד דהש"ס מוכיח דרבנן ס"ל דאין מרצה כמש"ל. והריטב"א כבר כתב שם דאף דמשמע דלא יקרבו דרבנן הוי דומיא דלא יקרבו דרובע ונרבע. מ"מ הוי הא כדאיתא והא כדאיתא. וכן הא דלשם עצים אפשר לדחוק דקאמר ר"א דלא מסתבר שיגזרו חכמים בזה כיון דאפשר שיעלו לשם עצים. ומ"מ סוגיא דזבחים ע"ז אזלא לר' יוחנן דלדידיה שפיר נימא דלרבנן אין מרצה וא"צ לדחוק כ"כ. ועוד דהא מ"ד דמשחתם איירי בנרבע ונעבד א"כ ע"כ דס"ל דבע"מ בתערובות אין מרצה. וכמש"ל דבנרו"נ כ"ע מודו שאינו מרצה ובהם אצטריך לחלק כמש"ל ובם בהם לא דריש. ולזה נקיט הש"ס בזבחים ע"ז בפשוטו דרבנן נמי הכי ס"ל. אבל באמת שפיר י"ל דס"ל לרבנן דברייתא דמרצה מה"ת וכמ"ש הריטב"א: