אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מו · יט

יח

ועפמש"ל דטעם דרבנן באברים באברים דלא בטלי הוא משום גזירה. נראה לישב דברי התו' זבחים ע"ד ע"א ד"ה רב שהקשו שם מה קאמר רב דאמר כר"א הא טעמא דר"א משום דדריש מקרא דבתערובות מרצה אף בע"מ כדאיתא ביומא ס"ד. ותירצו דקרא אצטריך לחד בחד והש"ס מייתי לה דכיון דהכתוב התיר כל כך אין ראוי להחמיר מדרבנן לגבוה. ודבריהם צע"ג דמ"מ קשה מאי קאמר שם דרב ס"ל כר"א. דשאני בדר"א דגילה הכתוב להקל בזה. משא"כ בטבעת של עכו"ם. ולפמ"ש י"ל דבאמת ר"א ס"ל ג"כ טעם דגזירה כדאמר ר"פ בדף ע"ט. ורק באברי בע"מ שמן התורה מרצה אף חד בחד לר"א. לזה ס"ל דעכ"פ בקרב אחד מהם לא נגזור מדרבנן דכיון שיקריב שנים שנים כדקאמר התם א"כ מדאורייתא שפיר דמי דהוי חד בחד ורק מדרבנן יש לגזור. וכולי האי לא החמירו לגזור. ורק בשלא קרב אף אחד מהם גזרו אטו אם יהא הרוב של בע"מ דבכה"ג לא מרצה מדאורייתא. והנה כ"ז הוצרכנו בקדשים דשייכא הך גזירה כמש"ל. אבל בעלמא וכגון בטבעת של עכו"ם דלא שייכא הך גזירה. בפשיטות תלינן לר"א שנאבד האיסור. ובזה מדוקדק לשון התו' שדקדקו בלשונם להחמיר לגבוה. והיינו דלגבוה שהיה שייך להחמיר משום גזירה כנ"ל. ומ"מ לא החמירו. אבל להדיוט דלא שייך הך גזירה. לא שייך כלל להחמיר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה