אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מו · י

ט

אבל הנלע"ד שעיקר קושיא זו לק"מ ובחנם נתחבטו כל הגדולים הללו בזה. דביטול שייך בדבר איסור שנתערב ברוב היתר דאמרינן שהאיסור נתהפך להיתר כי המיעוט הולך אחר הרוב. אבל היכא שאף אחר הביטול א"א שהמיעוט יהא כמו הרוב אז וודאי לא שייך כאן דין ביטול. וה"נ הא כל פסח מאלו הפסחים אינו נאכל אלא למנויו. וחבורה אחת אסורה לאכול מפסח של חבורה השנית. א"כ גם אם נבטל הפסח הבעל מום בכ"ז לא יוכלו לאכלו כמו ארבע הפסחים באשר הארבע פסחים בעצמם אינם שוים ונאכלים לחבורות שונות. ולזה לא שייך כלל ביטול בזה. והא דאמרינן בזבחים ע"ח בפיגול נותר וטמא שנתערבו דאיסורים מבטלים זא"ז. היינו משום שאם יבטל מיעוט פיגול ברוב נותר וטמא כמ"ש התו' שם. אף שהנותר והטמא אסורים כ"א משם אחר בכ"ז י"ל שזית פיגול יבטל חציו בזית נותר וחציו בזית טמא ושפיר יהא דינם כמבטל. ורק שא"א לברר איזה החצי בטלה בזה ואיזה בזה. וכעין זה כתב הכרו"פ סי' צ"ח דכלאים שנתערב בחמץ פרח איסור כלאים ונקרא עליו שם איסור חמץ. אבל בנ"ד לא שייך זה כלל. וגם דשם בטל לענין מלקות ששאר האיסורים אין בהם מלקות של איסור זה. וכ"כ הכרו"פ סי' צ"ח והשער אפרים דרק לענין מלקות הוא:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה