אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מו · ט

ח

ובאמת כל התירוצים הנ"ל דחוקים ואין בהם די ליישב קושיא גדולה כזו. ואף אי נימא דהוי חהר"ל. מ"מ כל כה"ג הו"ל להש"ס לפרושי. וגם דהא כבר הקשה הישועות יעקב סי' ק"י שאם נשרף אחד יאכלו הנותרים. ותירץ דבעי עיבור צורה. ועדיין קשה דהו"ל להש"ס לפרושי שאם קרה כן שנשרף אחד יאכלו השאר. וגם לפני זריקה יקשה כמ"ש מעכ"ת דהא הוי רק דרבנן ונידון מהכא דאינו ראוי מדרבנן מיקרי אינו ראוי מה"ת. וכן הקשה הבית מאיר בשער הקבוע. ושם הביא ראיה דאינו ראוי מדרבנן לאכילה מיקרי ראוי מה"ת מפסחים פ"א דלר' יוסי אם שחטו וזרקו על שומרת יום כנגד יום ואח"כ ראתה פטורה מפסח שני דאינה מטמאה למפרע רק מדרבנן. הרי דאף דמדרבנן היתה טמאה בשעת זריקה מ"מ הוי זריקה ראויה. ולענ"ד שם ס"ל דלענין פסח לא העמידו דבריהם שכ"ה לשון רש"י שם להדיא דלגבי פסח טהורין מעליא הוו ע"ש. והיינו דלא העמידו דבריהם כלל. וכעין זה כתב הצל"ח שם לחד תירוצא דלר' יוסי שזב מטמא למפרע מדרבנן. מותר לאכול הפסח דלא העמידו דבריהם בזה. ועוי"ל דהכא כיון שבשעת זריקה לא היה עליה שום טומאה רק כשראתה אח"כ גזרו שכל מה שנגעה בהם יטמאו למפרע. א"כ בשעת זריקה היתה טהורה גמורה וראויה לאכילה. ולא דמי להיתה טמאה ולא נודע לה שאז היא טמאה ממש בשעת מעשה. ובשיטה זו יש להאריך הרבה בענין דרבנן ודאורייתא בקדשים ואכ"מ:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה