שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מו · ג
ומ"ש מעכ"ת דבכה"ג הוי קבוע. אמת שכ"ה דעת הרמב"ן והרשב"א. אבל התו' בנזיר י"ב ובגיטין ס"ד והר"ן שם והר"ש מקינון בס' הכריתות ס"ל דלא הוי קבוע אף מדרבנן. והביא שיטה זו בפרמ"ג בסי' ק"י בש"ד ס"ק י"ד. והא דבנזיר י"ב דאסור בכל הנשים ס"ל דהוי רק קנס על שהכניס א"ע לספק. ודפריך מקנים הוא ג"כ בתורת קנס. אבל הכא גבי פסח לא שייך זה שיקנוס למנוע מהם מצות אכילת פסח. וגם דהא כתבו התו' שם דלא קנסינן רק לדידיה שהוא פשע ולא לעלמא ע"ש. וה"ה הכא הרי נתערבו העורות בעזרה. ואפשר שפשעו הכהנים והלוים העוסקים בעזרה או שפשע רק אחד מן המנויין ולמה יקנסו כל המנויים. וע' דה"י א' כ"ג וברש"י שם ודה"י ב' כ"ט ול"ה שהלוים היו מפשיטים את הפסחים ושאר קרבנות. ובחיבורי הלכות לוים הארכתי בזה בס"ד. ובלא"ה איתא בגיטין נ"ג דקנסא מקנסא לא ילפינן לשמואל וקיי"ל כוותיה שם. וע' ש"ך ח"מ ר"ס שפ"ה שפ"ו בזה. ודפריך בנזיר מקינין. י"ל דבעי לאוקמא דר"י דהתם אף לרב דיליף קנסא מקנסא. משא"כ לדינא לא קיי"ל הכי ובב"ק קי"ז נחלקו רב יוסף ורהב"ח אי ילפינן קנסא מקנסא. וקשה שלא הובא שם דהוי פלוגתא דרב ושמואל ויש ליישב ואכמ"ל בזה. ועכ"פ זה וודאי דהכא לא שייך טעם קנס כמש"ל. וע' גיטין נ"ד ע"א גברא לכפורי קמכוין ואנן ניקום ונקנסיה. והבית יצחק בפתח השער והבית מאיר בשער הקבוע כתבו להוכיח מסוגיא דפסחים דלשיטת הסוברים דכבש שלם או אינו מבושל לא הוי חהר"ל צ"ל דהוי קבוע אף באין ניכר האיסור. ובאמת א"א לומר כן דהא התו' ס"ל דלא הוי קבוע וביבמות פ"א ע"ב כתבו דכבש לא הוי ראוי להתכבד. וכן הר"ן ס"ל דכבש שלם לא הוי חהר"ל כמש"ל וס"ל בגיטין ס"ד דלא הוי קבוע. ע"ש שכתב דאזלינן בנשים בתר רובא. ולבסוף שם דלא נקיט טעם זה. נקיט רק חד מתרי ותלתא טעמי ע"ש בלשונו. וכ"נ בר"ן פ' גה"נ דף צ"ה יעו"ש. והבית יצחק שם כתב לישב דשם הוי אפשר לברר שיביאו כולם פסח אחד בתנאי. ותמהני דהא מסקינן בש"ס בפסחים פ"ט דלא אפשר למעבד הכי ע"ש. והחוו"ד בסי' ק"א שהקשה מהא דפסחים ולא הזכיר כלל סברת קבוע. נראה דלטעמיה אזיל בסי' ק"י סק"ג דס"ל דבכה"ג לא הוי קבוע לכ"ע אבל כבר חלקו שאר אחרונים עליו בזה: