אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מד · נ

מט

וכ"ז לשיטת רש"י שבישול הוא כל צרכו. אכן לפמ"ש הריטב"א בחולין דבב"ח הוי בישול כמאב"ד ולשיטת הרשב"א בחי' פ' כירה גבי שבת וש"פ שם דאחר שנתבשל כמאב"ד שוב אין בו בישול. א"כ ע"כ צ"ל דלצדדין קאמר לגמרי. והא דקאמר רב דא"ח על בישולו ולוי אמר חייב קאי על בשר וחלב שלא נתבשלו כלל והוא דוחק גדול כמש"ל. והנראה דהנה מבואר בפוסקים דהיכא דיש איסור בישול דאורייתא אסור להשהות בשבת והיכא דהוי רק דרבנן מותר. ע' בראשונים פ' כירה ובב"י סי' שי"ח ובהגר"א שם. והנה הרשב"א בחידושיו פ' כירה שהביא דעת רב האי גאון והסכים לדבריו דס"ל שנתבשל כמאב"ד שוב אין בו בישול מדאורייתא פוסק שם שמותר להשהות אף במצטמק ויפה לו ע"ש. וא"כ רב דס"ל בשבת ל"ח מצטמק ויפה לו אסור להשהות. ע"כ ס"ל דיש בישול אף אחר שנתבשל כמאב"ד ע"ש שנראה כן בדברי הרשב"א. וא"כ הכא דאיירי רב. שפיר רב לטעמיה דס"ל שיש בישול אחר בישול. ושפיר קאמר שאף שבא מיורה גדולה אלו היה כזית בכל אחד היה חייב על בישולו. וה"נ ס"ל ללוי. וברייתא דמייתי הש"ס שם צ"ל דהיינו ברייתא שבתוספתא פ"ח דחולין ופ"ג דמכות דאיירי לענין מלקות על בישול בב"ח לכתחילה. ואולי צ"ל באמת כשם שלוקה על בישולו כך לוקה על אכילתו כדאיתא בתוספתא שם דשם איירי מקודם בדין בישול וכמש"ל. ולוי מייתי ראיה מינה דסגי בחצי זית מכל אחד. ויש לעיין בזה עוד לשיטת הרמב"ן בפ' כירה שם וההכרח לקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה