אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מד · מט

מח

עכ"פ נתבאר מדברינו. דשפיר יש לפרש דהא דקאמר לוי שחייב על בישולו. מצי קאי אף על הבא מיורה גדולה וכשהשלים בישולו כל צרכו שמקודם היה רק כמאב"ד וא"כ יקשה למה פירש"י דלצדדין קאמר רב. ונראה דכוונת רש"י לא לצדדין ממש רק דהא דחייב על אכילתו הוא רק בבא מיורה גדולה והא דאין חייב על בישולו הוא בכל גוונא אף בבא לבשל מתחילה. אבל שפיר מצי איירי גם בבא מיורה גדולה וכגון שלא נתבשל רק כמאב"ד כמש"ל. ובאמת לצדדין ממש דחוק מאוד לשון הש"ס דפשטות הלשון משמע דקאי על אותו חצי זית שחייב על אכילתו. ולפמ"ש א"ש. וכ"ז כשנתבשל כ"צ אבל כשנתבשל כמאב"ד ואח"כ גמרו כ"צ חייב אף ביבש בלא מרק כמ"ש הב"י בסי' שי"ח ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה