אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מד · מה

מד

ועפ"ז נראה לבאר הא דבחולין ק"ח בתר הא דחייב בחצי זית בשר וחצי זית חלב חייב על בישולו קתני בברייתא ובאיזה בישול אמרו בבישול שאחרים אוכלים אותו מחמת בישולו. וקשה דמה שייכות דין זה בשיעור בישול לדין שחייב בחצי זית. והו"ל למיתני באפי נפשה לענין שיעור בישול בב"ח. והנה בתוספתא דמכות פ"ג קתני דהמבשל חצי זית בשר וח"ז חלב חייב וכשם שחייב על בישולו חייב על אכילתו. כמה יבשל ויהא חייב כל שנאכל מחמת בישולו. וזה א"ש דקתני דין חיוב מלקות על בישול בב"ח ומפרש שיעור הכמות ושיעור האיכות. אבל הכא דקתני כשם שחייב על אכילתו וכו' נראה מזה דלאו היינו תוספתא דמכות. רק קאי על הבא מיורה גדולה. ולהכי פשיטא ליה טפי אכילתו מבישולו. משום דבאכילה אף רב מודה. וא"כ קשה דהא הוי בישול אחר בישול. אבל לפמ"ש א"ש בס"ד דלהכי מסיק הברייתא דמשום מבשל חייב עד שיתבשל כל צרכו. ושפיר משכחת לה שנתבשל ביורה גדולה כמאב"ד ונאסר משום בב"ח. ושוב נטל ממנו ח"ז בשר וח"ז חלב וגמר בישולם וחייב שנית משום מבשל בב"ח. ולזה קאמרה הברייתא שפיר דכשם שחייב על אכילתו חייב על בישולו. ואצ"ל לצדדין קתני. וגם דבלשון כשם אין שייך כ"כ לומר לצדדין כמובן. אבל בתוספתא דמכות דקתני מקודם דין בישול. שפיר נקיט כשם שחייב וכו' משום דבישול פשוט יותר. דבאכילה י"ל דאכילה דבשר ושתיה דחלב לא מצטרפי וכמו דקיי"ל ביה"כ ביומא ע"ג ע"ב. לזה קאמר דמצטרפין. ונראה עוד דבמכות דקתני כמה יבשל ויהא חייב. קתני כל שנאכל מחמת בישולו. והכוונה אף שנאכל רק למקצת בנ"א כגון לבן דרוסאי וחביריו. דלחיוב סגי בהכי וכמו בשבת. אבל הכא דקאי על הבא מיורה גדולה. קאמר ובאיזה בישול אמרו. פי' באיזה בישול אפשר שיהא חייב בזה אף שכבר נתבשל עכ"פ כמאב"ד. וקאמר בבישול שאחרים אוכלים אותו מחמת בישולו. ופירש"י שנכרים אוכלים. והיינו שראוי לכל אדם מפני שנתבשל כל צרכו. ונקיט נכרים מפני שאסור לישראל באכילה. וטעון טעימת קפילא כמו בחולין צ"ח. וכן קרי הש"ס בחולין קכ"ט ע"ב לנכרים בלשון אחרים ע"ש

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה