אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מא · כה

כד

עכ"פ נשמע מכל הלין שאין לסמוך כלל על סברא זו. ואסור לבטל כל איסורים שבתורה אף דלאו מידי דאכילה והנאה וכגון בישול בב"ח וכלאי זרעים: דמ"מ גורם לעשות איסור וכמש"ל שכ"ה פשטות כל הפוסקים והאחרונים בזה. וכמפורש בפמ"ג סי' צ"ט בזה. וגם אין לדון עפמ"ש הרעק"א בתשובה סי' ר"ז דבב"ח לא שייך דין ביטול איסור. דהא מסיק שם בעצמו שמכל הפוסקים מוכח שאסור לבטל. ורק לא ביאר שם טעם הדבר ונשאר בצ"ע מהא דנדה ס"א שכ' התוס' דכלאים אין בהם דין ביטול דהוי היתר בהיתר וכך איסורו דרך תערובות: ובב"ח בטל מפני שאין דרך בישול בכך כמ"ש הרא"ש שם. ולענד"נ דלא דמי. דבב"ח יש דררא דאיסורא בשעת התערובות שמבשל בב"ח. ולזה אף שאינו נ"ט ואינו דרך בישול. מ"מ הרי גורם לאיסור שיותר כיון שהדבר הנתחב ונתערב בעצמו אסור אף אח"כ. וכמו כף שתחבו לקדירה אף שיש ס' מ"מ הכף עצמו אסור. ומכ"ש בשר בעין. ויש לי להאריך בזה אך אכ"מ. ולקמן יתבאר דהכא עכ"פ אין לבטל משום גזירה שמא יהא לפעמים ההיתר מועט:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה