אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מא · כב

כא

עכ"פ שמענו דפחות מרובע שדרך להמצא בסאה מיקרי זה מין אחד לגמרי. וכ"כ בשטמ"ק בב"ב שם להדיא. ורק ברובע ניכר התערובות ומיקרי כלאים שכל עיקר כלאים הוא לפי ראות עין הרואים וכמש"ל. והיינו דקאמר הירושלמי בפ"ב דכלאים שלזה מותר להוסיף ולא הוי כמבטל איסור דהכא מרבה לבטל מפני מראית העין. פירוש שההוספה אינו מצד שהאיסור יבטל ורק שעי"ז יסתלק האיסור לגמרי שעיקר איסור כלאים תלוי במראית העין כנ"ל וכיון שבמראית העין לא יהי כלאים שוב אין כאן איסור כלל. וה"ז דומה למ"ש הר"ן בפ"ב דע"ז והרשב"א בתשובה סי' תצ"ה דכל היכא שמכוין להגעיל ולהכשיר ולהוציא האיסור מן ההיתר לא מיקרי זה מבטל איסור יעו"ש. ובזה מיושב דלא תיקשי מהירושלמי על שיטת הסוברים דאיסור דרבנן אסור ג"כ להוסיף ולבטל. והגר"א בסי' צ"ט כתב באמת להוכיח מכאן דשרי להוסיף. אבל לפמ"ש א"ש שאין הכוונה מצד שהוא דרבנן רק מצד שהאיסור ברובע בסאה הוא מצד שלמראית העין הוא כלאים. ובשביל זה יש עליו איסור כלאים דאורייתא וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג מה"כ ה"ה להדיא שאין הולכים בכלאים אלא אחר מראית העין. ולזה קאמר שפיר שמותר להוסיף כי עי"ז מסתלק האיסור לגמרי כי אין תערובות למראית העין ואין בו שוב איסור כלאים. ולאו מתורת ביטול אתינן עלה. רק שמהפך האיסור להיתר. אבל באמת אף באיסור דרבנן אסור להוסיף לבטלו. וממילא סרה הקושיא מעל הש"ך סי' ס"ו ג"כ:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה