שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מ · ו
ולכאורה יש לצדד דאף בקדירה שאינו ב"י יש איסור בישול בב"ח דאורייתא לפמ"ש הר"ן סוף ע"ז שהבלוע בכלי שאב"י אינו פגום כ"כ שלא יהא ראוי לגר ושפיר יש עליו איסור דאורייתא לענין נותר רק שהטעם היוצא אחר מעל"ע לתבשיל פוגם את התבשיל יעו"ש. א"כ כשמבשל בשר בקדירה של חלב או להיפוך. תיכף כשנבלע החלב בקדירה מתבשל במקומו הבלוע בקדירה ושם הוא אינו פגום ושפיר הו"ל בשר בחלב. וכעין זה הקשה המרדכי הובא בתה"ד סי' קפ"ג דנימא שהחלב הנבלע בקדירה בתחילה יעשה נבילה ויאסר התבשיל ולא יועיל טעימת קפילא. רק משני דכל הנמצא בקדירה הוי מקושר יחד עם הנבלע בקדירה ולא שייך לומר שיעשה נבילה לבדו. אבל בנ"ד שפיר י"ל כנ"ל. אך לפמ"ש הרעק"א בתשובה סי' ר"ז להוכיח דבעינן דווקא שיתנו הבשר וחלב טעם זה בזה יעו"ש. א"כ הכא אף שהחלב נו"ט בבלוע שבקדירה מ"מ הבלוע אינו נותן בהחלב רק טעם פגום וע"ז נאמר דרך בישול אסרה תורה ויש להאריך בזה ואין העת מספקת: