אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מ

סימן לט

א

ע"ד אחד שהוא משרת באכסניא של נכרי ופעמים הוא מוכרח להשגיח בבית המבשלות ומזדמן לו לקחת כף שנשתמשו בה חלב ולנער בקדירה של בשר ופעמים אינו נקי ג"כ והאריך בדברים נכונים. ותוכן דבריו דהא יש בקדירה ששים ואין כאן איסור רק מצד ביטול איסור לכתחילה. ולזה יש לסמוך על מ"ש המרדכי ריש ביצה בשם רשב"ם דהא דאין מבטלין הוא רק במידי דאכילה וכן הביא הב"ח ס"ס תרכ"ו בשם המרדכי ואגודה ובנ"ד אין כאן רק איסור בישול בב"ח ושרי לבטל והביא שגם הרעק"א כתב בחי' לי"ד סי' פ"ז דאפשר שבבישול בב"ח לא שייך איסור דאין מבטלין:

ב

והנה טרם אבאר פרט זה אי שייך בזה אין מבטלין איסור אפלא על כת"ר שלא הביא דברי הרמ"א סי' פ"ז ס"ו שאסור לחתות אש תחת קדירת נכרי כי לפעמים מבשלים חלב ואח"כ בשר והו"ל מבשל בב"ח. ובנ"ד שמגיס הקדירה הו"ל מבשל כדקיי"ל בפ"ק דשבת לענין שבת דמגיס הוה כמבשל. וה"ה לענין בשר בחלב. וזה אסור אף אם היה הכף של בשר. ואפשר לא חשש כבודו להביא זה מפני שהש"ך כתב שם בסקי"ח בסוף דבריו שלא ראה נזהרין בזה. והבינו הפרמ"ג והכרו"פ שם דקאי על דברי הרמ"א הנ"ל. וא"כ אין לחוש לזה. אבל לענ"ד במח"כ לא כיונו יפה. והש"ך כתב זה על מה שהביא בשם המרדכי שאסור לבשל בקדירה של נכרי בבית ישראל שמא יחתה ושיהא להשפחות שבבית ישראל שתי קדירות ע"ז כתב דאין נזהרין בזה דהוי חומרא בעלמא וגזירה רחוקה שאף אם יחתה שמא אינו בן יומו. ונהי דלכתחילה נראה דאסור גזירה אטו בן יומו. מ"מ לא שייך לגזור שמא יחתה וגם לא מצינו גזירה כזו שנחוש לבשל בביתו בשביל זה ואטו אסור לנכרי לבשל לעצמו בשבת בבית ישראל שמא יחתה הישראל וזה ברור. וזוהי דעת רמ"א ג"כ דבאמת בהגמ"ר בפ"ג דע"ז והובא בד"מ ר"ס פ"ז ובתורת חטאת כלל ע"ו כתוב כמ"ש הש"ך בשמו שלא יבשלו בקדירת נכרי בבית ישראל שמא יחתה ורק הרמ"א בהג"ה שינה הלשון וכתב שאסור לחתות תחת קדירת נכרי והיינו שהאיסור הזה נראה לו דהוי איסור גמור לדינא. אבל הגזירה דשמא יחתה לא נראית לו ואין נזהרין בזה. לזה לא הביאה בש"ע וזה ברור בכוונת הרמ"א והש"ך. וא"כ קם דינא בנ"ד שאסור לנער קדירה של נכרי בכף דהוי מבשל ואף אם כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי דבשבת כתבו הפוסקים דמגיס לא הוי כמבשל ע' או"ח סי' רנ"ג בב"י ובסי' שי"ח באחרונים ובמ"מ פ"ט מה' שבת שיש פלוגתא בזה מ"מ בבב"ח כתבו הפוסקים שיש בישול אף בנתבשל כמב"ד ואף בבישול אחר בישול הסכימו שאסור וע' כרו"פ ופרמ"ג בסי' פ"ז ושאר אחרונים שם וח"ס סי' פ"ב בזה:

ג

ולכאורה קשה על דברי הרמ"א והמרדכי הנ"ל דהא קיי"ל סתם כלים של נכרים אינן ב"י וא"כ למה כתבו שעובר בחיתוי על לא תבשל וצ"ל דלאו דווקא לא תבשל רק על איסור בישול דאף באב"י הא קיי"ל בסוף ע"ז גזירה אב"י אטו בת יומא. וכבר הכריע הרשב"א בתה"א ומה"ב שער ד' דגזירה זו איכא אף בבשר וחלב אף דהתירא בלע ע"ש. ומה לי איסור בישול או איסור אכילה. וגם דהא עיקר טעם דכלי נכרי סתמן אב"י היינו משום דהוי ס"ס שמא לא נשתמשו ביומו ואף אם נשתמשו שמא נשתמשו בדבר הפוגם בעין או שאינו נ"ט. ובחלב לא שייך זה אף שי"ל דשמא עירבו בחלב דבר הפוגם בכ"ז אסור דגזירה אטו ב"י כמש"ל. שוב ראיתי בחידושי רעק"א להקל מצד דסתם אב"י ודבריו צ"ע לענ"ד וכמש"ל:

ד

אכן עדיין יש מקום להקל וכבר הרגיש בזה הח"ס ס"ס צ"ב כי יש כאן כמה ספיקות שמא לא השתמשו בה חלב ואף אם השתמשו שמא יש ס' נגד הבלוע בקדירה דהא דמשערינן נגד כל הקדירה הוא רק חומרא מספק דלא ידעינן כמה בלע ולא מדינא. ואף אם אין ס' שמא אינו ב"י ושמא נתן בחלב דבר הפוגם בעין. או נשתמש אחר החלב בדבר הפוגם. ולזה צ"ל דגם החיתוי עצמו הוי רק חומרא בעלמא. אבל בכ"ז נראה שכתב זה הרמ"א לאיסור שצריך לנהוג כן. ומ"ש הש"ך שאין נזהרים בזה פשוט דקאי על מה שהביא לחוש שמא יחתה. דאלת"ה הו"ל להביא זה בתחילת דבריו על הרמ"א. ומ"ש הכרו"פ דבבלוע בכלי ליכא איסור בשול. כבר חלקו עליו האחרונים והסכימו שיש איסור בישול בזה ואין הפנאי מסכים להאריך בזה ועשו"ת רעק"א סי' פ"ד וח"ס סי' צ"ז:

ה

עכ"פ בנ"ד נראה כיון שהוא משרת בקביעות בבית הנכרי בוודאי יוכל לדעת אם בשלו באותו יום חלב בקדירה ההיא או לא. וכבר כתבו הפוסקים בי"ד סי' קכ"ב דאף כלי נכרי אם יכול לברר אם הוא ב"י צריך לשאול רק נחלקו אם הנכרי נאמן ע"ז ע"ש בט"ז וש"ך. ואם יודע שבשלו בו ביום חלב פשוט שאסור לנער הקדירה ואף אם אינו ב"י נראה שאם יודע שלא בשלו דבר הפוגם וודאי דאסור דגזירה אב"י אטו ב"י וכמש"ל. ומש"ל מהח"ס שיש ספק שמא יש ס' נגד הבלוע בקדירה באמת אין לצרף ספק זה דא"כ יהא מותר להשתמש בכל קדירה שאב"י דהא יש ספק שמא יש ס' נגד הבלוע. וע"כ צ"ל שאסרו בכל גוונא גזירה אטו ב"י וז"ב. וא"כ בנ"ד שאין כאן ספק מדבר הפוגם כי יודע הוא שלא בישלו בו אחר החלב תבשיל אחר וודאי שאסור לנער הקדירה אם לא שיודע שמיוחד להנכרי קדירה לתבשילי בשר לבד או שבשלו אחר החלב תבשיל אחר שכבר נעשה נ"ט בר נ"ט. והרעק"א כתב בסי' פ"ז דספק שמא בישל דבר הפוגם אינו שייך לענין בישול ודבריו צ"ע דוודאי דבר הפגום אין בו איסור בישול בב"ח כי דרך בישול אסרה תורה. עוד כתב שם הרעק"א דאינו מתכוין לבשל את הבלוע בקדירה והוא תמוה כי החיתוי הוא כדי לבשל וכיון שהקדירה כבר פלטה לתוך התבשיל את החלב הבלוע בה הרי הוא מבשל בב"ח. ונראה כוונתו שם לענין בישול שאר דברים בקדירת נכרי שכתב הש"ך שם שאסור ג"כ מצד שבלוע מכבר בב"ח. ובזה כוונתו רק לבשל התבשיל שמתבשל עתה ולא הבלוע מבב"ח שנפלט ונתערב בתבשיל זה וכ"נ להדיא בלשונו של הרעק"א שם. אבל ג"ז אינו דכיון דנתערב יחד עם התבשיל לא שייך בזה לחלק ולומר שנתכוין לזה ולא לזה ומלשון הרעק"א שם מבואר שהבין שהבישול הוא בעודו בלוע בכלי וע"ז שפיר קאמר הרעק"א שאינו מכוין לבשל הכלי יעו"ש בלשונו. ועדיין צ"ע זה דהא כבר נתערב הבלוע עם התבשיל בתחילת בישולו. ויש ליישב ואקצר כי אין נ"מ לנ"ד שמבשל בקדרת בשר. וגם מש"ש בעוברי דרכים א"א להם ליזהר לא הבנתי דאטו עוברי דרך מוכרחים לחתות אש תחת קדירת נכרי ואם מבשלים לעצמם וממילא מתבשל קדירת הנכרי בזה וודאי יש לדון משום שאינו מתכוין:

ו

ולכאורה יש לצדד דאף בקדירה שאינו ב"י יש איסור בישול בב"ח דאורייתא לפמ"ש הר"ן סוף ע"ז שהבלוע בכלי שאב"י אינו פגום כ"כ שלא יהא ראוי לגר ושפיר יש עליו איסור דאורייתא לענין נותר רק שהטעם היוצא אחר מעל"ע לתבשיל פוגם את התבשיל יעו"ש. א"כ כשמבשל בשר בקדירה של חלב או להיפוך. תיכף כשנבלע החלב בקדירה מתבשל במקומו הבלוע בקדירה ושם הוא אינו פגום ושפיר הו"ל בשר בחלב. וכעין זה הקשה המרדכי הובא בתה"ד סי' קפ"ג דנימא שהחלב הנבלע בקדירה בתחילה יעשה נבילה ויאסר התבשיל ולא יועיל טעימת קפילא. רק משני דכל הנמצא בקדירה הוי מקושר יחד עם הנבלע בקדירה ולא שייך לומר שיעשה נבילה לבדו. אבל בנ"ד שפיר י"ל כנ"ל. אך לפמ"ש הרעק"א בתשובה סי' ר"ז להוכיח דבעינן דווקא שיתנו הבשר וחלב טעם זה בזה יעו"ש. א"כ הכא אף שהחלב נו"ט בבלוע שבקדירה מ"מ הבלוע אינו נותן בהחלב רק טעם פגום וע"ז נאמר דרך בישול אסרה תורה ויש להאריך בזה ואין העת מספקת:

ז

עכ"פ בנ"ד אף אם לא היה הכף מחלב. אם רק בשלו בהקדירה חלב ולא בשלו דבר הפוגם בינתיים ועתה מבשלים בשר. וודאי שאסור לנער הקדירה דהוי מבשל ואף כשהקדירה אב"י אסור וכמש"ל משום גזירה דהא הו"ל מבשל ממש. ורק אם יש להנכרי קדירה מיוחדת לבשר. וא"כ אפשר שלא בישלו בו חלב כלל. בזה צריך לברר אם מותר לו לנער בכף חולבת ב"י כשיש ס' בקדירה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה