שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מ · ג
ולכאורה קשה על דברי הרמ"א והמרדכי הנ"ל דהא קיי"ל סתם כלים של נכרים אינן ב"י וא"כ למה כתבו שעובר בחיתוי על לא תבשל וצ"ל דלאו דווקא לא תבשל רק על איסור בישול דאף באב"י הא קיי"ל בסוף ע"ז גזירה אב"י אטו בת יומא. וכבר הכריע הרשב"א בתה"א ומה"ב שער ד' דגזירה זו איכא אף בבשר וחלב אף דהתירא בלע ע"ש. ומה לי איסור בישול או איסור אכילה. וגם דהא עיקר טעם דכלי נכרי סתמן אב"י היינו משום דהוי ס"ס שמא לא נשתמשו ביומו ואף אם נשתמשו שמא נשתמשו בדבר הפוגם בעין או שאינו נ"ט. ובחלב לא שייך זה אף שי"ל דשמא עירבו בחלב דבר הפוגם בכ"ז אסור דגזירה אטו ב"י כמש"ל. שוב ראיתי בחידושי רעק"א להקל מצד דסתם אב"י ודבריו צ"ע לענ"ד וכמש"ל: