שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן לח · כג
ולזה נראה דהיכא שנראה לעין שהחלב יש לו מראה לבן כדרכו ורק שיש חוטי דם באמצע או על השולים בוודאי שרי ואף אם כבר עמד מעל"ע ונכבש יחד עם הדם כיון שיש ס' נגד הדם ורק צריך להסיר הדם ולהשליכו. וא"ל שכיון שנתערב מתחילת ברייתו לא בטל כמ"ש המרדכי בחולין פ' הזרוע דכבר פלפלו בזה המל"מ והנו"ב מ"ת חי"ד סי' נ"ד נ"ה ושאר אחרונים. ומבואר שם דבששים בטיל בכל גוונא כיון שאינו נותן טעם. רק אם יש ריבוי דם עד שיש לחוש שאין שם ששים אז אסור אם כבר עמד מעל"ע. ואם לא עמד מעל"ע אזי אם אפשר להפריד הדם וודאי שהחלב הנשאר מותר ואם א"א להפריד אסור. וכ"כ בשו"ת נחלת שבעה סי' כ' שבטל בששים. רק שכתב שא"א לשער כמה דם נתערב בחלב ע"ש. ונראה שזה רק בעובדא דמייתי שם שהיה החלב מעורב בדם ולא היה ניכר כלל הדם לבדו. ורק כשנצטנן החלב ראו שנשקע הדם למטה ולזה כתב שחוששין שמא נשאר הרבה דם מעורב בחלב ולא נשקע למטה יעו"ש. אבל היכא שרואין בחלב רק חוטי דם. נראה דשפיר שרי היכא שיש ששים נגד הדם אף ששהא מעל"ע. וקודם מעל"ע שרי בכל גוונא להפריד הדם מן החלב. ואף בגוונא דהנ"ש נראה שיש להקל אם ניכר שנשאר החלב לבן כפי מראיתו הטבעית ולא חיישינן שמא מעורב בהחלב עוד דם שלא יהא ששים כנגד כולו. כי אז היה ניכר בהחלב שינוי מראה קצת. וכן איתא להדיא בשבועות דף ו' ע"א שאם נפלו שתי טיפות דם בכוס חלב ניכר בהחלב שינוי מראה וקצת אדמומית ע"ש. ובדברי הנ"ש שם יש עוד לפקפק ואקצר בזה: