שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן לח · כב
נשוב לענינינו אשר נלענ"ד אף שבארנו שדברי הנ"ש וחב"י נכונים דאף לרבנן דר"מ חלב בא מן דם אכן לא מדם נדה רק מדם האיברים. מ"מ מ"ש החב"י הסברא שכיון שנמצא אדמימות בחלב מורה שעדיין לא נתהפך לגמרי וכמו שהובא בפ"ת סי' פ"א לענ"ד אינו מוכרח דכיון שהחלב הוא לבדו והדם לבד הרי אנו רואים שרק מעט דם נשאר שלא נתהפך ומה שנתהפך נתהפך לגמרי. שוב ראיתי שכ"כ בפ"ת סי' פ"א שם ורק אם רואים שהחלב בעצמו יש בו אדמומית וא"א להפרידו בזה יש סברא לומר שעדיין לא נתהפך לגמרי ויש עדיין שם דם עליו וכבר בארנו דלא שייך לומר דשרי משום שנשתנה ונעשה כעפר בינתיים. ובאופן כזה נראה דאף אינימא שהדם הוא מאיזה מכה שבגוף ונתערב בחלב מ"מ הא לא ידעינן כמה נתערב ואולי אין כאן ששים ואנן לא סמכינן אקפילא בכה"ג. ואף דאיתא בתוספתא פ"ד דאהלות שאם רוצה לידע אם נבלע בבגד רביעית דם מכבס הבגד במים ומביא עוד מים כמדה זו ומערב רביעית דם ואם שוין זה לזה טמא ע"ש והובאה בתו' ב"ק ק"א ע"ב ד"ה רואין ובנדה ס"ב ע"ב ד"ה אם. מ"מ נראה דהכא אין שייך לעשות כן דהא קיי"ל גבי קנה בסי' ל"ד וגבי ריאה בסי' ל"ו שאין אנו בקיאין בהקפה. ואף שי"ל דבמראה שאני שגם אנו בקיאים לדמות זה לזה. וכן מוכח מהא דאיתא בנדה כ' ע"ב וכן קיי"ל בסי' קפ"ח ס"ב שנאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו. מ"מ נראה דבנ"ד אין שייך הקפה דאין כל הדמים שוים באדמומית ולא כל חלב שוה בלבנונינותו ולזה א"א להקיף בנ"ד. ובתו' דאהלות שם י"ל שמביא מאותם המים ומאותו הדם או שראו הדם קודם שנבלע בבגד ומכירים שזה הדם דומה לאותו הדם. אבל בנ"ד לא ראו הדם קודם שנתערב בחלב וא"א לנו לשער איך היה אדמומיתו וידוע שאף בגוף אחד אין הדמים שוים במראיהם וע' כריתות כ"ב בזה שיש כמה מיני דמים וע' יומא נ"ו ע"ב האי חיור והאי סומק: