אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן לח · יד

יג

והנה בתו' חולין ס"ד כתבו דלהכי אצטריך קרא לאסור ביצת טמאה משום דהו"א כיון שהותרה ביצה אף דהוי אמה"ח הוי חידוש והו"א דאף בטמאה שרי וכמו גבי חלב בבכורות שם. ואף דאיכא תרתי קראי בחלב וביצה מיקרי חידוש מפני שאין באין מן החי בענין אחד וכן גבי דבש של דבורים ע"ש. ולכאורה קשה מתו' זה על הש"ך הנ"ל דמשמע להדיא מדבריהם דגם השתא הוי חידוש הא דחלב. וכן הקשה בשו"ת שואל ומשיב שם [אף דלאו קושיא היא דהש"ך כתב מה שנראה לו בפשטות הסוגיא. והתו' הכא י"ל דס"ל כהר"א ממיץ]. אבל באמת דברי הש"ך נכונים ואדרבא מסתייעים מהתו' הנ"ל. דלכאורה דבריהם צריכים ביאור במ"ש דחלב וביצים היו חידוש אף דהוו תרתי דמאי שנא. אבל לפמ"ש הש"ך א"ש דאי מחלב לחודיה הו"א דרק חלב דהוי כמו צירן ורוטבן שרי מן החי וכסברת הש"ך. אבל ביצה דהוי כמו בשר מן החי וכגוף הדבר וכמ"ש התו' בחולין שם בסוף דבריהם הו"א דאסור לזה צריך קרא להתיר וכ"כ הש"ך בסי' פ"ז סק"ט להדיא סברא זו דשאני ביצים מחלב ע"ש ולזה הוי שפיר חידוש. והו"א דשרי אף בטמאה. ואי כתיב גבי ביצה לחודה ה"א דווקא ביצת טמאה אסורה משום דתחילתה איסור וסופה איסור דלאח"כ כשתיעשה אפרוח יהיה ג"כ אסור משא"כ חלב דכיון דאישתרי אישתרי:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה