שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן לח · ח
ובזה מיושב מה שפשוט לכל וכן דעת חכמי הרפואה שחלב בא מדם וכמש"ל דגם רבנן ס"ל הכי. ואפשר שזהו כוונת התו' בנדה י"ט ע"ב שכתבו דאפשר דחלב בא מדם אחר שלא מדם נדה יעו"ש רק שנראה להם לדוחק. אך ז"א. דהא משמע דהם כתבו זה לר"מ ור"מ ע"כ ס"ל דאתי מדם נדה ע"ש וכמש"ל אות ו'. ובזה מיושב פירש"י בשבת שם שהביא קרא דותפתח נוד החלב ותשקהו דחלב מיקרי משקה ע"ש. והקשו התו' דכיון דמפרש לה אליבא דמ"ד דדם נעכר ונע"ח א"כ למה לי קרא דלא גרע מדם ע"ש. ולפמ"ש א"ש דלא אתי מדם נדה לרבנן רק מדם איברים והוא משתנה בעודנו מתחיל לצאת אל המציאות ואינו בא כלל לכלל דם. ולזה צריך ראיה שהוא משקה אבל אי אתי מדם נדה א"כ הוא מעין ואף אם לא בא מעולם לכלל דם מ"מ הוי משקה וכמש"ל דמעין מיקרי משקה עכ"פ. ועוד נראה דרק אי אתי מדם האיברים בעי קרא לחלב דאף דילפינן מקרא דדם חללים ישתה דהוי משקה. מ"מ י"ל דכיון שנשתנה למשקה אחר בעי קרא למילף דהוי משקה כיון דהוי מאיס וגם י"ל דהוי אוכל לתינוק. וכ"כ במקור חיים בחידושיו בכריתות י"ג. אבל אי בא מדם נדה והוי מעין כדילפינן בתוספתא דשבת מקרא וכמש"ל א"כ שפיר א"צ קרא אחרינא לחלב והוא נכון בס"ד: