שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן לח · ז
ומיושב בזה שפיר קושייתינו מדם מגפתה דדם מגפתה לא אתי מדם נדה ואף אם הוי מעין לא מטמא בכ"ש שאינו מתעגל וחוזר ונבלע כנ"ל. אבל בחלב מקשי שפיר. ולזה מדחה דע"כ חלב לאו מעין הוא דלא אתי כלל מדם נדות [או אף דאתי מדם נדות מ"מ הדם מעיקרו נמשך לשם עד שאינו מעין כלל ורק שלא נשאר מה לצאת עוד לדם נדה וכמש"ל אות ג' ע"ש] ואיירי הא דשלא לרצון בסתמא. וממילא גם דם מגפתה דמייתי מינה איירי נמי בכה"ג בסתמא וכמש"ל אות ד' בס"ד. ואין צ"ל כלל סברא דמעין מטמא אף שלא לרצון. וכן משמע בתוספתא דדם אינו מעין דלא מייתי רק קרא דמיקרי משקה. והיינו דרק דם נדה הוא מקור ומעין אבל לא שארי דמים. כי דם נדה מתקבץ בתוך הרחם כידוע ושם הוא המקור משא"כ דם האיברים. ונראה דלמסקנא באמת ס"ל דחלב אינו בא מדם נדה רק מדם האיברים ולזה מדמה במשנה דמכשירין דמייתי לה בשבת קמ"ד חלב לדם מגפתה וכפירש"י שם דדם נעכר ונע"ח. ול"ק ממסקנא דכריתות וכנ"ל ואתיא כרבנן דר"מ. דלר"מ ע"כ אתי מדם נדה וכמש"ל אבל באמת גם לרבנן חלב נעשה מדם ורק לא מדם נדה: