שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן כב · ט
ויש עוד צד להקל בזה אם הנקב הוא בין חיתוכי האונות או על גב האונות נגד הדופן. דבזה יש לדון מצד ס"ס ספק שמא הקרום שלם בנקב. ואף אם אינו שלם שמא סופו של נקב זה ליסתם ע"י סירכא שיעלה משם לאונא שכנגדה או לדופן. וכמו"ש הר"ן בפא"ט בשם הרא"ה שהנקבים שסופן ליסתם ע"י סירכא הם כשרים מתחילתן ואינה טריפה שחוזרת להכשירה רק שאין אנו בקיאים בהם והוי ספק חסרון ידיעה לכל העולם שמצטרף לס"ס. ונהי שאין זה ס"ס גמור דהא דעת הר"ן ורא"ה דעת יחידית. וש"פ פליגי עלה וע' שו"ת עונג יו"ט סי' ע"ג. בכ"ז אם נפחוה היטיב כמה פעמים ולא בצבץ וגם א"א לבדוק בדיקות שהזכרנו למעלה בשביל איזה סיבה או שבדקו ונפל לבודק איזה ספק בזה אזי יש לצרף סברא דס"ס הנ"ל ולהכשיר. רק העיקר שעכ"פ בדיקת הנפיחה תהא יפה יפה. כי ע"פ רוב במקומות הללו אין עולה בנפיחה כראוי וצריך לנפוח היטיב ויראה שתהא כל האונא ההיא נפוחה היטיב. והארכתי אף שהדברים פשוטים באשר הוא דבר מצוי והרבה אינם בקיאים בזה ולזה לא הארכתי בראיות ופלפול על פרטי הדברים למען ירוץ כל קורא בו: