אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן כא · ב

א

ואף שכתב התב"ש שם סי"א ובשמ"ח ס"ק כ"ב דהיכא שצריך בדיקה אין תולין במשמוש יד. וזה פשוט דהא מ"מ אין כאן בדיקה ולא עדיף מנאבדה בלי בדיקה דטריפה היכא שהבדיקה מעכב. ובנגלד הא קיי"ל בסי' ל"ו ס"ב דבעי בדיקה ודעת הט"ז שם ושאר אחרונים שהבדיקה מעכב. מ"מ בנ"ד לכאורה יש מקום להקל דהא הוי רק נגלד פורתא. ובנגלד פורתא דעת הש"ך דלא בעי בדיקה כלל. ואף לשאר אחרונים שמחמירים להצריך בדיקה. מ"מ כתבו דבדיעבד אינו מעכב. וכמ"ש הלב"ש סי' ל"ו סקי"ח בדעת התב"ש דבנגלד פורתא ויש עליו דבר המעכב הבדיקה כשר. ובאמת דברי הלב"ש תמוהים דהא כתב התב"ש בסי' ל"ו ס"א דמ"מ בעי בדיקה בראיית עין ומשמוש יד שלא ניקב רק קרום העליון וזה מעכב בדיעבד. וכ"כ הלב"ש שם בס"ק ג' בשמו. וא"כ כיון שיש עליו דבר המעכב הבדיקה הרי א"א לבדוק אף בראיית עין ומשמוש יד. ואין לומר דאיירי שמעכב רק בדיקת נפיחה ולא בדיקת ראיית עין. דל"ל להלב"ש לדחוק כן ולאוקמי דברי התב"ש שם רק בנגלד רובו. לימא דאיירי בכל גוונא ושפיר איירי התב"ש אף בנגלד פורתא. וכמו שנראה באמת מפשטות לשונו שם דקאי אף על נגלד פורתא דאיירי בו שם מעיקרא ע"ש. ונראה שהלב"ש הבין כמ"ש השואל ומשיב במ"ת ח"ר סי' ל"א בטעם התב"ש בדין זה דהא דראיית עין מעכב בדיעבד הוא רק בתורת קנס. דכיון שהיה יכול לבדוק ולא בדק אסור וכמו ריאה שנאבדה בלי בדיקה. וממילא היכא דא"א כלל לבדוק וודאי כשר. וכ"כ השו"מ שם באמת לדינא. ולפ"ז יש ראיה לדבריו מהלב"ש שהבין כן בדעת התב"ש. וא"כ בנ"ד שעשה כל אפשרותו לבדוק רק שנקרע במשמוש יד. שפיר כשר. וזה וודאי א"ל שנקנסנו בשביל שלא קלף בנחת שלא יקרע. דהא אפשר שהיה דבוק בחוזק ולא היה אפשר לקלוף בנחת. ובפרט לדעת הלב"ש דהבדיקה דראיית עין אינו מעכב בדיעבד. דהא כתב בסקי"ח דבנגלד פורתא ונקרע במשמוש יד טריפה מצד דהוי תר"ל. ולא משום שחסר בדיקה דהבדיקה אינה מעכבת ע"ש. וכ"נ מדהקשה בסקל"ה על התב"ש דמשמע קצת בדבריו דקאי על נגלד להטריף שלא נתלה במשמוש משום שצריך בדיקה. ומשמע שם בדבריו להדיא דבנגלד פורתא אין הבדיקה מעכב ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה