אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן ט · ה

ד

וממילא אתאן לנ"ד דאף אינימא דלא כהב"ה ולא הוי מומר לדאורייתא כיון שלא עבר רק על מקח וממכר דהוי דרבנן. מ"מ הא הוי מומר לדרבנן. ובבשר כשר איכא מילי טובא דהוי רק מדרבנן כגון בדיקת הריאה דקיי"ל בי"ד סי' ל"ט שאינה אלא מדרבנן. ומדאורייתא מוקמינן לה אחזקתה דהויא מרוב כשירות. וא"כ יש לחוש ששחט ולא בדק כגון שאמר להשו"ב שרוצה למוכרה לנכרים. ועתה מוכר לישראל מבשר הזה. וכן בדיני ניקור יש הרבה דברים שאינם רק מצד חומרא דרבנן עי"ד סי' ס"ד ובראשונים שם. וכן לענין בשר ששהה ג' ימים דהוי רק מדרבנן. וכן בבשר שנתעלם מן העין דהוי ג"כ רק חשש דרבנן. על כל אלה הוא חשוד ואסור לקנות ממנו ולהאמין לו על זה. וזה בוודאי אין לומר שכיון שהטבח איש בור אינו יודע שהוא דרבנן וחושב שבדיקת הריאה וש"ד הכל מדאורייתא דא"כ חושב ג"כ שמקח וממכר הוי ג"כ דאורייתא. והעיקר שאין משגיחים על סברא זו כי אנו מחזיקים שיודעים כל ישראל מה הוא דרבנן ומה הוא דאורייתא וכן מוכח פשטות הש"ס והפוסקים דקיי"ל דחשוד לדרבנן אינו חשוד לדאורייתא. ולא חילקו אם הוא יודע שהוא דרבנן או שהוא סובר שהוא דאורייתא. וכ"כ הפוסקים לענין מיגו שאין ב"ד דורשים ע"ז אם הבע"ד בר הכי לדעת טענת המיגו וע' ש"ך ח"מ סי' נ"ו ס"ק וע' גיטין נ"ד בענין זה ואכמ"ל בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה