שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן ט · ג
ובאמת בפושעי ישראל יש לחוש יותר שילמדו ממעשיו יותר מן נכרי. כי הנכרי כבר אנו מרוחקים ממנו ע"פ דין בכל דבר. וגם כי הנכרי אין דרכו להסית את שכנו. כי הוא מנהג אבותיו בידו כדאיתא בחולין י"ג. משא"כ פושעי ישראל אין מתרחקים ממנו כ"כ. וגם דרכו להלעיג וצריך להזהר ממנו יותר. וכן איתא בשבת דף קט"ז אר"ט אפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ אחריו להכישו נכנס לבית עכו"מ ואין נכנס לבתיהן של אלו שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין וכו'. א"ר ישמעאל וכו' ועליהם אמר הכתוב הלא משנאיך ד' אשנא וגו'. ומזה קשה לי על דברי התו' עירובין ס"א ע"ב ד"ה הדר שכתבו שהגזירה היתה בשביל עכו"ם שמא ילמד ממעשיו ולא משום צדוקי וכותי ואגב שאסרו בעכו"מ אסרו נמי בכותי ולזה לא החמירו יותר מבעכו"ם להצריך שכירות ביחיד אף שאינו חשוד על שפ"ד. וקשה דהא אדרבא איתא בשבת קט"ז שיותר יש להתרחק מן הצדוקים ממה שיש להתרחק מעכו"ם וע"ש בפירש"י בשבת דקאי על הצדוקים. ואולי י"ל דהא איתא בעירובין שם הטעם שכשיצטרך לשכור יחשוב העכו"ם שעושה לו כשפים ולא ישכיר לו. וממילא יתרחק משם. והנה זה שייך רק בעכו"ם. אבל ישראל שאינו מודה בעירוב או צדוקי. יודע היטיב דיני ישראל שהוא תקנתא דרבנן וישכיר לו ולא יחוש לכשפים. והיינו שכתבו התו' שתקנת שכירות רשות עיקרה נתקנה בשביל עכו"ם. אבל בגוף החשש שילמדו ממעשיו יש לחוש בצדוקי יותר. וזה דוחק לומר דבשבת קט"ז איירי בצדוקים שמשתדלים להסית אחרים דהא קאי שם אהא דספרי צדוקים דמשמע דאיירי בסתם צדוקים. והעיקר נראה דהא ר"ג ס"ל דצדוקי אינו כעכו"ם וכן קיי"ל להלכה בסי' שפ"ה והטעם כתבו המפרשים שאף שאינם נזהרים בדברי חז"ל. מ"מ הם כאנוסים בזה שמעשה אבותיהם בידיהם לזה אין חשש כ"כ שילמדו ממעשיהם וכמ"ש הב"י שם בסי' שפ"ה לדעת הרמב"ם בזה כי מ"ש התו' בעירובין ס"ט ע"א שנזהרים במילי דרבנן הוא דחוק. וגם ראיית התו' מנדה ל"ג צ"ע דשם איירי רק בנשים. אבל לא בכל הצדוקים שמלא כל הש"ס שעשו כנגד דרשות חז"ל. וכבר הוכיח הב"י שם דהרמב"ם לא ס"ל סברת התו' בזה ע"ש. והא דאיתא בשבת קט"ז שצריך להתרחק מן הצדוקים צ"ל דס"ל כמ"ד הכא דצדוקי הרי הוא כעכו"ם. ולזה אפשר דמשמע להתו' כיון דר"ג ס"ל דצדוקי אינו כעכו"ם שוב לא מסתבר דת"ק יחמיר בו יותר מעכו"ם ואכמ"ל בזה. והעיקר נראה דצדוקים דשבת קט"ז היינו האדוקים בע"ז. וכן איתא בהוריות י"א דצדוקי הוא העוע"ז ע"ש. ובע"ז כ"ו ע"ב קרי לי' מין ע"ש. והוא פלוגתא שם אי להכעיס הוי מין ואכמ"ל בזה: