אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן ט · ב

א

והסברא בזה נראה דהא עיקר הטעם שהצריכו חז"ל לשכור רשות מן הנכרי הוא כדי שלא ידורו עמו שמא ילמוד ממעשיו כדאיתא בעירובין דף ס"ב. ולזה מי שהוא מומר לכה"ת אזי יש לחוש שילמדו ממעשיו דכיון שכל מעשיו אינם ע"פ התורה מזיק מאוד ההתקרבות לאיש כזה כי ההרגל לראות איש עובר על חוקי התורה בתדירות מביא לידי קלות ראש במצות התורה. וגם כי בוודאי לא ימלט שלא ידבר עמו אודות זה ויטיל ספיקות בלבו. ולזה אף אם הוא מומר לכל דברי סופרים ג"כ יש חשש זה. ואדרבא בכגון זה עשו חכמים חיזוק יותר משל תורה. כי בזה יקל בעיניו יותר ללמוד ממעשיו ולהלעיג על דברי חז"ל ח"ו. אכן אם הוא מומר רק לדבר אחד א"כ אינו עושה בתדירות נגד התורה. לזה אין שייך לחוש שילמוד ממעשיו וגם כי מי שהוא מומר לכה"ת ע"כ שאינו מומר לתיאבון. רק מצד שאינו מחזיק זה לחטא כלל וכופר בתורה או בדברי חכמים. וממילא יש לחוש שילעיג בפני שכניו על התורה או על דברי חז"ל וילמדו ממנו. ועל כגון זה נאמר הרחק מפתח ביתה. ושאני מינות דמשכא. אבל מי שמומר לדבר אחד אין חשש כ"כ שילמדו ממנו וכנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה