שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן ז · י
ובאמת פשטות הש"ס ופוסקים משמע דאף הא דמצות לאו ליהנות ניתנו הוא ג"כ רק בדיעבד. אבל לכתחילה אסור לעשות כן. וכן מוכח בתו' ע"ז מ"ז ד"ה מי שכתבו דר"ל שפיר ס"ל כרבא דקודם ביטול אסור לכתחילה ובדיעבד יצא. ורק לאחר ביטול מיבע"ל אי מאיס. ומשמע להדיא דקודם ביטול לא הוי הטעם משום מאיס. דהא מיבע"ל אי שייך מאיס לענין מצות. וע"כ שאסור לכתחילה משום דהוי איסורי הנאה ורק בדיעבד יצא דמצות לאו ליהנות ניתנו. וכ"נ בתו' סוכה ל"ב ע"ש. ויש להאריך ולבאר השיטות בזה. אך אין העת מסכמת לזה. ושוב ראיתי שכ"כ המל"מ פ"א מה' אישות ה"א: