אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן ז · ד

ג

ונראה שזהו דעת הרמב"ם שכתב דבהמה בריאה אסור לשחוט לכתחילה בסכין של ע"ז. דמ"ש הש"ך משום גיעול דחוק שאין דרך הרמב"ם לשנות לשון הש"ס שמפורש בו שמותר לשחוט אף לכתחילה. וממילא נדע דאיירי שלא נשתמשו בו דבר איסור וכדמוקי לה הש"ס שם בהדיא. אבל לפמ"ש י"ל שהטעם משום דס"ל דשחיטה מצוה היא וכמ"ש הכרו"פ סי' י' בזה. ואסור לכתחילה משום דמאיס. ור"נ דקאמר דמותר לשחוט לכתחילה. י"ל דלא ס"ל סברא דמאיס וכמ"ש התו' בסוכה ל"ב דרבא לא ס"ל סברא דמאיס אסור למצוה. וס"ל כרב דימי דס"ל דר"ל מיבעי ליה לענין אי יש דיחוי אצל מצות. ולא לענין מאיס ע"ש דאיכא תרי לישני בזה. וע' יבמות ק"ד שכתבו באופן אחר. ועכ"פ שמענו דלרב דימי לא ס"ל כלל לר"ל סברא דמאיס לענין מצוה. אבל הרמב"ם שפוסק שנראה ונדחה חוזר ונראה כרב לגבי ר"י וכמ"ש בפ"ג מה' שגגות וע"ש בכ"מ ולח"מ. וכ"כ הגר"א סי' תרמ"ו סק"ד דהרמב"ם פוסק אין דיחוי אצל מצות מטעם הנ"ל. וע"כ צ"ל דס"ל כלישנא קמא דר"ל מיבע"ל בע"ז מ"ז לענין מאיס לצורך מצוה. וכ"פ בפ"א מה' ציצית שצמר נעבד פסול לציצית דמאיס ולזה פוסק שאסור לכתחילה. ורבא דמשמע בחולין שם דס"ל שמותר לכתחילה. לטעמו דס"ל דמיבע"ל לענין דיחוי כנ"ל. וה"נ י"ל דס"ל לר"נ אמר רבה בר אבהו [ובזבחים ע"ד ע"א איתא דפריך רבא לר"נ אמר רבה בר אבוה ממשנה דהתם דזבחים שנתערבו ימותו. דנימא דאיסורא מית. ומשני ר"נ דס"ל כר"א דבאמת שרי בכה"ג. וקשה דהו"ל לתרוצי דכיון דאידחי אידחי כדאיתא התם ע"ג ע"ב. וע"כ צ"ל דס"ל דאינו נדחה לגמרי. אך שם אמר משמיה דרב. ורב לטעמיה דס"ל ביומא ס"ד בע"ח אינן נדחין. וגם דבלא"ה איתא ביומא שם דרב ס"ל כר"א. אך בתו' כתבו שם די"ל דס"ל כרבנן ואכמ"ל בזה ובמק"א בארנו בס"ד]:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה